פרויקט חבקוק

פרויקט חבקוק היה מיזם בריטי במלחמת העולם השנייה לבניית נושאת מטוסים שלא תטבע.

המטרה הייתה להילחם בצוללות הגרמניות שהטביעו אוניות באוקיינוס האטלנטי. מטוסים היו אמצעי טוב נגד צוללות, אבל הם לא יכלו לטוס ללא הפסקה בין ארה"ב לבריטניה. בניית נושאות מטוסים רגילות דרשה פלדה רבה, שנחוצה למטרות אחרות במלחמה.

יוני 1942: ג'פרי פייק הציע לבנות משטחי נחיתה מקרח. הרעיון היה שהקרח יצוף ולא יטבע. הבעיה הייתה שקרח נשבר בקלות ומתקלקל בהפגזה. כימאי בשם הרמן מארק הציע להוסיף נסורת (שאריות עץ, כמו שבבים) כדי לחזק את הקרח. החומר החדש כונה פייקריט (Pykrete) על שם פייק.

הניסויים הובאו להערכה על ידי ג'ון דזמונד ברנל ומקס פרוץ. הצוות גילה שתערובת חזקה יותר מכילה כ-14% נסורת ו-86% מים. דגם ניסיוני בגודל 18×9 מטר נבדק באגמים בקנדה.

עם ההתפתחות התגלו בעיות גדולות: הקרח זורם לאט תחת לחץ, מה שדרש חיזוקים של מוטות פלדה ושכבות בידוד. מחיר הבנייה עלה והניסויים נעצרו בקיץ 1943, כשהיה חם מדי. הדרישות להצלחת הספינה גם הפכו תובעניות מאוד: אורך מתוכנן של כ-600 מטר, משקל של כ-2,000,000 טון, עובי דופן של לפחות 12 מטרים נגד טורפדו, טווח של כ-11,000 ק"מ, מהירות כ-10 קשרים, צפי ל-150 מטוסים וחימוש כבד. היו גם בעיות בהיגוי ובשילוב מערכות קירור למניעת היתוך בשמש.

וינסטון צ'רצ'יל ומאונטבאטן התעניינו בפרויקט, אך ההתנגדות בצבא, בעיקר מארה"ב, גברה. בדצמבר 1943 החליטו לסגור את הפרויקט בגלל עלות גבוהה וקשיים הנדסיים.

פרויקט חבקוק היה רעיון בריטי במלחמה לבנות נושאת מטוסים מקרח.

הרעיון נולד כדי לעצור צוללות גרמניות. מטוסים עוזרים נגד צוללות, אבל הם לא יכלו לטוס כל הדרך. ג'פרי פייק הציע לבנות משטחי נחיתה באמצע הים.

הרמן מארק הציע לערבב קרח עם נסורת. נסורת היא שבבי עץ. התערובת נקראה פייקריט (Pykrete). היא חזקה יותר ונמסה לאט.

ניסו דגם קטן בקנדה. גילו שהקרח זז לאט תחת לחץ, כמו קרחון. לכן היה צריך הרבה פלדה ובידוד. הקיץ החם עצר את הניסויים.

התכנון דיבר על ספינה ענקית של כ-600 מטרים, מקום לכמה מאות מטוסים, ועלות גדולה. בסוף, בדצמבר 1943, הפרויקט נסגר כי זה היה יקר וקשה לבנות.