פרי העץ המורעל

פרי העץ המורעל (לפי האנגלית: Fruit of the poisonous tree; במונח העברי: רְאָיָה הבאה בַּעֲבֵירה) הוא מונח משפטי שמקורו בארצות הברית. הוא מתאר ראיה שהושגה שלא כדין, וראיות נוספות שמקורן בראיה זו. הרעיון המטאפורי פשוט: אם מקור הראיה (ה"עץ") לא כשר, אז גם התוצאה שלו (ה"פרי") חשודה.

בדוקטרינה בארצות-הברית נוהגים שלא לקבל לבית המשפט ראיה שהושגה בעבירה. כלל המניעה (Exclusionary rule) מונע שימוש בראיות שהושגו באופן שפוגע בזכות לפרטיות, למשל בחיפוש בלי צו שיפוטי. המטרה היא להרתיע את המשטרה מלפעול שלא כחוק. המושג נוסח לראשונה באמצע המאה ה־20, והשם "פרי העץ המורעל" הופיע בפסק דין של 1939 שניסח השופט פליקס פרנקפורטר. עם זאת קיימים חריגים וסייגים, ובמקרים מסוימים ראיה עלולה להיות מתקבלת אף אם היא קשורה לפרי מורעל.

בישראל במשך שנים ראיות שהושגו שלא כדין לא נפסלו אוטומטית, אלא קיבלו משקל נמוך יותר. ב־4 במאי 2006 בית המשפט העליון קבע שניתן לפסול ראיות אלה, אך לא בצורה מחייבת: הפסילה תיעשה רק כשהאיזון מראה פגיעה קשה בצדק. דוגמה לכך הייתה מקרה שבו הודאה שהושגה במהלך חקירה שבוררה שלא כדין הביאה לשינוי באשמה של הנאשם. בית המשפט הישראלי אימץ במקום זאת את "דוקטרינת הפסילה הפסיקתית", בדיקה שיפוטית של פגיעה בזכויות הנאשם.
בשנת 2022 תוקן חוק הראיות בישראל, והוחדר במפורש שיקול הדעת השיפוטי לפסול ראיות שהושגו בניגוד לדין.

מדינות כמו אוסטרליה, קנדה, אנגליה ודרום‑אפריקה אימצו גישות גמישות יותר לפסילת ראיות, בדומה לגישת האיזון הנהוגה בישראל.

פרי העץ המורעל הוא שם למחשבה משפטית מארצות הברית. הכוונה לראיה שהושגה שלא לפי החוק. אם המקור של הראיה לא חוקי, גם מה שמושג ממנו חשוד.

בארצות הברית רוב הזמן בתי המשפט לא מקבלים ראיות שהושגו שלא כחוק. זאת כדי שעורכי החוק ילמדו לא לפעול בדרך לא חוקית. השם הופיע בפסק דין משנת 1939.

בישראל בעבר לא פסלו ראיות אוטומטית. בשנת 2006 קבעו השופטים שאפשר לפסול ראיות שנמצאו שלא לפי הדין. אבל החוק קובע שיש לשקול זאת היטב. בשנת 2022 חקקו חוק שמאשר לשופטים להחליט מתי לפסול ראיה.

במדינות כמו אוסטרליה, קנדה, אנגליה ודרום‑אפריקה נוהגים באופן גמיש יותר בפסילת ראיות.