פרידריך השני (1194, 1250) מבית הוהנשטאופן היה שליט בולט של ימי הביניים. הוא נולד ב-26 בדצמבר 1194 בקיסרות סיציליה, בן להיינריך השישי ולקונסטנצה מסיציליה. אימו הכריזה עליו למלך סיציליה ב-1198 והגנה על מעמדו בזמן שלטון רוגש ואנרכיה. בהמשך נבחר למלך גרמניה והוכתר לקיסר האימפריה הרומית הקדושה ב-1220.
לידתו של פרידריך התקיימה בעיר יסי בזמן שמסעה של אימו לקצה סיציליה. לאחר מותו של אביו ב-1197 נוצר קרע על ירושת הכתר. אימו ניהלה את הממלכה והעמידה את פרידריך תחת חסות האפיפיור.
קונסטנצה הכתירה אותו והילחמה על השליטה בדרום איטליה התנהלה בין אצילים מקומיים לבין שרים גרמניים כמו מארקוורד פון אנוויילר. פרידריך למד לנצל גם דיפלומטיה וגם כוח צבאי כדי לבסס את שלטונו בסיציליה.
הכתרתו לקיסרות לוותה בעימותים פנימיים בגרמניה ובמערב אירופה. הוא נבחר על ידי קבוצת נסיכים שנתמכה על ידי האפיפיור, אך שלטונו בגרמניה נשאר חלקי למשך שנים.
הדרך למסלול הקיסרות דרשה בחירות והכתרות באאכן וברומא. יחסיו עם אפיפיורים שונים השתנו תכופות, וכל עימות החריף עד כדי הקמת נידוים חריפים מצד הכנסייה (נידוי = החרמה דתית שמנתקת ממעמדות הכנסייה).
נישואיו של פרידריך היו כלי מדיני. נישואיו הראשונים לקונסטנצה מאראגון הניבו את היינריך. הוא נשא לאחר מכן את איזבל, בתו של מלך ירושלים, וממנה נולד קונרד ב-1228. ב-1235 נישא לאיזבל מאנגליה.
פרידריך הבטיח לצאת למסעי צלב ולחזור על שבועת הצלבן. במסע הצלב השישי (1228, 1229) הגיע לארץ ישראל בצי קטן, ניהל משא ומתן עם הסולטאן המצרי, וחתם על הסכם יפו שדחק שטחים לחזקת הצלבנים ולמשך עשר שנים. הוא נכנס לירושלים והשם שם כתר על ראשו בלי טקס אפיפיורי.
ביטל פניות מול הליגה הלומברדית וניצח בעתים, למשל בקרב קורטנובה ב-1237. אך גם ספג תבוסות, כדוגמת מצור פארמה ב-1248, שפגעו בכוחה הכלכלי והצבאי של הקיסרות.
בסיציליה הייתה חברה רב-תרבותית, עם נוכחות נוצרית, יוונית, מוסלמית ויהודית. פרידריך נטה לסובלנות יחסית ולאפשר חיי דת ולעיסוק מסחרי, והזמין מלומדים יהודים ומוסלמים לחצרו. יחד עם זאת הוא פעל לפעמים בנחרצות כלפי מרידות של מוסלמים, והעביר אוכלוסיות מוסלמיות לערים כמו לוצ'רה כדי לבסס שליטה. ב-1236 הוא ניסה לבדוק ולהכחיש עלילות דם נגד יהודים, והוציא צווים שהגנו עליהם.
פרידריך שאף לבנות מדינה יעילה. הוא ייסד מערכות חוק, וב-1231 פרסם את ה"ליבר אוגוסטליס" (אוסף חוקים מרכזי לממלכת סיציליה). הוא הקים את אוניברסיטת נאפולי (1224), עודד תרגומים של מדעי הערבים והיה ידוע כפטרון מדעים, אמנויות וציד. כתב גם ספר על ציד בעזרת בזים.
חצרו הייתה רב-תרבותית ושפתה שראו בה השפעות מוסלמיות. פרידריך דיבר שש שפות והחזיק בחצר אנשי רוח מוסלמיים ויהודים. בני תקופתו כינו אותו "פלא העולם" (stupor mundi) בשל אישיותו הייחודית. לאחר מותו ב-13 בדצמבר 1250 מטיפוס דיזנטריה בטורמג'יורה, החל תהליך שקיעת בית הוהנשטאופן. בנו קונרד מת ב-1254, וקונרדין הוצא להורג ב-1268, מה שהוביל לפיצול ולירידת כוח הקיסרות באיטליה וגרמניה.
פרידריך השני נולד ב-26 בדצמבר 1194. הוא היה בנו של היינריך השישי וקונסטנצה מסיציליה. אימו הכריזה עליו למלך סיציליה כשהיה ילד.
כשהיה צעיר רבים ניסו לשלוט בשמו. פרידריך למד לנהל מדינה ולנצח בזירה מדינית.
בהמשך נבחר למלך גרמניה והוכתר לקיסר ב-1220. תפקיד הקיסר היה לשלוט בארץ גדולה ולשמור על החוק.
ב-1228 יצא למסע צלב קטן. במקום להילחם, הוא דיבר עם הסולטאן המצרי. הם חתמו על הסכם שגרם לירושלים להיות שוב בשליטה נוצרית לתקופה.
פרידריך אהב ללמוד. הוא כתב חוקים חשובים שנקראו ליבר אוגוסטליס (ספר של חוקים). ב-1224 יסד אוניברסיטה בנפולי. בחצרו היו אנשים רבים מכל הדתות.
הוא קיבל מוסלמים ויהודים לחצרו ועודד חכמים לתרגם ספרים. לפעמים הוא גם העביר קבוצות מוסלמיות לערים אחרות כדי לשלוט טוב יותר.
פרידריך נפטר ב-13 בדצמבר 1250 מדיזנטריה (מחלה של הבטן). הוא נקבר בפלרמו. אנשים זכרו אותו כשליט מחונן, סקרן ומורכב. אחרי מותו נפלה שושלתו והמדינות התחלקו.
תגובות גולשים