פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה

פרידריך וילהלם הרביעי (15.10.1795, 2.1.1861) היה בנו הבכור של פרידריך וילהלם השלישי ולואיזה. הוכתר למלך פרוסיה ב‑7 ביוני 1840. מסיבות בריאותיות מונה אחיו וילהלם לעוצר (אדם שממשל במקום המלך) ב‑7 באוקטובר 1858.

נולד ב‑1795 ונקבר בארמון יורש העצר בברלין ב‑28 באוקטובר. גדל בחינוך פרטי עם מורים מובחרים, התעניין באמנויות ובאדריכלות. תבוסת פרוסיה בפני נפוליאון בקרב ינה (1806) והבריחה של משפחת המלוכה חיזקו בו את תחושת האחריות לממלכה.

ב‑29 בנובמבר 1823 נשא לאישה את אליזבת לודוויקה מבוואריה. לשניים היו משקל פוליטי וקושי דתי, כי אליזבת הייתה קתולית. הושגה פשרה: היא שמרה על דתה אך למדה עקרונות הפרוטסטנטיות. לבסוף הומרה לפרוטסטנטיות מרצונה. הנישואים נחשבו מאושרים, אך היו ללא ילדים.

Already כיורש העצר השפיע על מראה ברלין ופוטסדם. היה ידיד לאמנים ותומך מאסיבי של בנייה ומיזמים אדריכליים. בולט שמו של קרל פרידריך שינקל, שעבד בשבילו. הוזמנו מבנים בסגנונות היסטוריים, כולל מבני כנסייה וטירות.

בזמן שלטון אביו הונהגה מדיניות רסטורציה, שכללה צנזורה ודיכוי תנועות ליברליות. עם עלייתו ב‑1840 הפסיק חלק מהמדיניות הדכאנית, שחרר אסירים ופסק גזרי דין מוות, אך הצנזורה נשארה.

בשנת 1842 השתתף בהנחת אבן הפינה של קתדרלת קלן והיה פטרון לאמנויות. ב‑1844 היה ניסיון התנקשות שלא הצליח.
במרץ 1848, תחת לחץ העם, ביטל את הצנזורה והבטיח חוקה. לאחר מהומות ברחבי ברלין הורה על שימוש בכוח כדי להשיב סדר. אמנם הודיע בלבוש צבעי הדגל על תמיכתו באחדות וחירות, אך במכתבים פרטיים הביע כוונה לשמור על הכוח המלכותי ולחזור בו בהזדמנות.
האספה הלאומית פוזרה בנובמבר 1848. הממשל הציע חוקה חדשה בדצמבר 1848, ששמרה על כוח רב לכתר. ב‑3 באפריל 1849 סרב לקבל את כתר קיסר גרמניה שהוצע לו, כטענה שזוהי "כתר ביבים". המהפכה נמנעה ודוכאה במידה רבה.

חוקה שהונהגה ב‑1850 יצרה פרלמנט בעל שני בתי. שיטת בחירה וריכוז סמכות הבטיחו שליטת המלוכה, והחוקה נשארה בתוקף עד 1918. ב‑1853 שמר המלך לעצמו זכות למנות חלק מחברי הפרלמנט.

בשנת 1850 סופחו למחוזות פרוסיה הנסיכותות הדרומיות של הוהנצולרן-זיגמרינגן והוהנצולרן-הכינגן.

בשנת 1857 סבל ממספר שבצים (פגיעה מוחית), שאילצו אותו לאבד חלק מהיכולת לדבר ולשלוט. אחיו וילהלם מונה לעוצר ב‑1858. בני הזוג נסעו ברחבי אירופה וביקרו גם את האפיפיור. פרידריך וילהלם נפטר ב‑2 בינואר 1861. לפי צוואתו נקבר בכנסיית השלום בפוטסדם, ולבו הונח בנפרד בכניסה לקבר המשפחתי בארמון שרלוטנבורג בברלין.

פרידריך וילהלם הרביעי (1795, 1861) היה מלך פרוסיה. הוכתר ב‑1840. כשהמחלה לקתה בו, אחיו וילהלם ניהל את הממלכה ב‑1858. עוצר = אדם שממלא את מקומו של המלך.

נולד ב‑1795 בברלין. קיבל לימוד פרטי בבית. כשהובס הצבא הפרוסי בידי נפוליאון ב‑1806, המשפחה ברחה. זה חיזק אצלו את תחושת האחריות לממלכה.

נשא את אליזבת מבוואריה ב‑1823. היא הייתה קתולית ואז למדה גם על הפרוטסטנטיות. הם היו מאושרים אבל לא היו להם ילדים.

הוא אהב אמנות ובנייה. תמך באדריכלים ובנה כנסיות, טירות ובניינים בפוטסדם ובברלין.

ב‑1848 היו מהומות גדולות. הוא הסיר את הצנזורה על העיתונים. אחר כך השתמש בצבא כדי להשיב סדר. הוא הבטיח חוקה, אבל שמר על כוח המלוכה.

בשנת 1857 עבר שבץ. שבץ = מצב רפואי שמזיק למוח ומשפיע על הדיבור. אחיו וילהלם התמנה לעוצר ב‑1858. פרידריך וילהלם מת ב‑2 בינואר 1861. נקבר בכנסיית השלום בפוטסדם. לבו נקבר בנפרד בארמון שרלוטנבורג בברלין.