פרידריך לובה

פרידריך לובה (1889, 1958) היה שחקן ובמאי תיאטרון יהודי מגרמניה. במאי = אדם שמנהל ומכוון חזרות, משחק ותפאורה בהצגה. לובה נולד בפרנקפורט בשם פרידריך לבנשטיין ולמד באקדמיה לתיאטרון שם. הוא החל לשחק בגיל 17 והופיע במספר ערים לפני שהצטרף בשנת 1911 ל"התיאטרון החדש" בפרנקפורט.

בשנות ה־20 עבר לברלין ושיחק בתיאטראות בולטים, ביניהם ה־Deutsches Theater של מקס ריינהרדט. בין התפקידים הבולטים שלו היו קלאודיוס בהמלט, מפיסטו בפאוסט, שיילוק ב"הסוחר מוונציה" ודמויות נוספות במחזות קלאסיים. בנוסף שיחק גם בתפקידים קטנים בסרטים אילמים.

בשנות ה־20 וה־30 פעל גם כבמאי: סגן מנהל ודירקטור בדיסלדורף, וביים בהמבורג. בפברואר 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, פוטר ועבר עם אשתו פרידל הרמס לווינה. באותה שנה עלה לובה לארץ ישראל בעקבות הזמנתו של משה הלוי, מייסד ובמאי תיאטרון "האהל".

ב"האהל" לובה ביים 21 מחזות, אך לא הצליח להשתלט על העברית ולכן לא שיחק שם. ההצלחה הגדולה ביותר שלו היתה ההצגה "החייל האמיץ שוויק" על פי ספרו של ירוסלב האשק, שעובד על ידי מקס ברוד. המחזה הוצג כאלף וחמש מאות פעמים והיה הצלחה מסחררת. מוצלחות נוספות שהעלה כללו "מעשה בחייט" ו"משי ולחם".

לובה כתב גם מחזות ופזמונים ותחת פסאודונים (שם בדוי) פרסם מחזות שהניח שאולי יתקבלו פחות בביקורת המקומית. לבסוף הודה שהוא המחבר. בסך הכל כתב אחד־עשר מחזות בגרמנית, שרובם תורגמו לעברית.

לובה עבד רבות כפרילנסר, בלי חוזה שנתי, ובעיות כלכליות אילצו אותו לביים גם במקומות אחרים ולעסוק בכתיבה עיתונאית.

בשנת 1950 מצא משרה בתיאטרון בווינה והיגר לשם עם משפחתו. התיאטרון נסגר לאחר שהעיתונות טענה שיש לו זיקה קומוניסטית. לובה עבר לברלין המזרחית, שם קיבל עבודה ב"תיאטרון הגרמני". אחרי כשנתיים חזר לווינה ושם קיבל תפקיד משמעותי בתיאטרון ביוזפשטט. עבודתו האחרונה הייתה בבימוי מחזה אנטי־קומוניסטי בתיאטרון שנוהלה על ידי סטלה קדמון. פרידריך לובה נפטר בווינה בשנת 1958.


לובה נישא פעמיים. אשתו הראשונה הייתה השחקנית פרידל הרמס. בשנת 1940 נישא בשנית למירה לובה, שעלתה לישראל ב־1936. מירה החלה לכתוב ספרי ילדים מצליחים לאחר נישואיהם. לזוג נולדו שני ילדים, קלאודיה וריינהרד.

פרידריך לובה נולד בשנת 1889 בפרנקפורט שבגרמניה. הוא היה שחקן ובמאי תיאטרון. במאי = מי שמארגן את ההצגה ועוזר לשחקנים.

לובה התחיל לשחק בגיל 17. הוא שיחק במחזות מפורסמים כמו המלט והסוחר מוונציה. הוא גם הופיע בסרטים אילמים קטנים.

בשנת 1933 הוא פוטר בגרמניה ועלה לארץ ישראל. הוא הגיע כדי לביים בתיאטרון "האהל". שם ביים 21 הצגות. הוא לא למד עברית טוב, ולכן לא שיחק אלא ביים.

ההצלחה הגדולה ביותר שלו היתה עם המחזה "החייל האמיץ שוויק". המחזה הוצג כשאלף וחמש מאות פעמים. זה היה מופע אהוב מאוד על הקהל.

לובה כתב מחזות בשם בדוי, שם שלא היה אמיתי. אחר כך הודה שהוא המחבר. הוא כתב בסך הכל אחד־עשר מחזות, בשפה הגרמנית.

אחרי תקופה בארץ הוא חזר לאירופה. בשנת 1950 עבר לווינה ועבד בתיאטרון שם. אחר כך עבד גם בברלין המזרחית. לובה נפטר בשנת 1958 בווינה.


לובה נישא פעמיים. אשתו הראשונה היתה פרידל הרמס. ב־1940 נשא בשנית את מירה לובה. למירה ולפרידריך נולדו שני ילדים, קלאודיה וריינהרד. מירה כתבה ספרי ילדים מפורסמים אחרי הנישואים.