פרידריך פון ויזר

פרידריך פון ווייזר (Friedrich von Wieser; 15 ביולי 1851 - 22 ביולי 1926) היה כלכלן מן האסכולה האוסטרית.

ויזר נולד בווינה ולמד סוציולוגיה באוניברסיטת וינה. הוא היה תלמיד מרכזי של קרל מנגר ועבד לצד אויגן פון בהם-באוורק. השניים עזרו להכשרת הדור הבא של הכלכלנים האוסטריים, כמו לודוויג פון מיזס ופרידריך האייק.
הוא הרצה בוינה ובאוניברסיטת קארל בפראג. ב-1903 החליף את מנגר כמרצה בווינה. בשנת 1917 שימש כשר האוצר באוסטרו-הונגריה.

ויזר פיתח כמה רעיונות מרכזיים בכלכלה. הוא ניסח את תאוריית "ההשלכה" (imputation), שפירושה שמחירי גורמי הייצור נקבעים על פי מחירי המוצרים שיוצרו, ולא להפך. רעיון זה בוסס על תאוריית הערך השולי, ההסבר לכך שמחיר נקבע לפי התועלת הנוספת מהיחידה האחרונה של מוצר.
הוא גם ניסח במפורש את רעיון "עלות ההזדמנות", העלות של מה שמוותרים עליו כדי להפיק מוצר אחר.

עבודותיו החשובות כוללות את "ערך טבעי" (1889), שבו פירט את תורת עלות ההזדמנות וההשלכה, ואת "כלכלה חברתית" (1914), ניסיון להחיל רעיונות אלה על החברה הממשית.

פרידריך פון ווייזר (15 ביולי 1851 - 22 ביולי 1926) היה כלכלן מאוסטריה.

ויזר גדל ולמד בוינה. הוא היה תלמיד של קרל מנגר. הוא לימד באוניברסיטאות בוינה ובפראג. ב-1903 לקח את מקומו של מנגר. ב-1917 היה שר האוצר בקצרה.

ויזר חשב על רעיונות חשובים בכלכלה. הוא אמר שמחירי העובדים והחומרים נקבעים לפי מחירי המוצרים שהם מייצרים. זה נקרא "השלכה" (איך מחירי המוצרים משפיעים על מחירי הגורמים).
גם אמר את רעיון "עלות ההזדמנות". זה אומר שעלות משהו היא מה שבחרת לא לייצר במקום זאת.

כתב את הספר "ערך טבעי" (1889) ואת "כלכלה חברתית" (1914).