פריטה היא נגינה על חוטים שנקראים מיתרים (חוטים שמייצרים צליל).
הנגן לוחץ על הסריגים (הסימונים על צוואר הגיטרה) ביד אחת. ביד השנייה הוא פורט על המיתר. בגיטרה אפשר לפרוט באצבעות, בציפורניים או במפרט (מקלון קטן).
יש דרכים שונות לפרוט. כל דרך נותנת צליל שונה. בשיר משתמשים בדרך כלל בכמה דרכים.
יש גם תוספות שנוגעות למיתר בודד. הן מוסיפות צבע למנגינה.
השיטה הקלאסית: האצבע רועדת מעט ימינה ושמאלה בזמן הלחיצה. שיטה זו מגיעה מכלים כמו כינור.
השיטה המודרנית: האצבע מרעידה את המיתר למעלה ולמטה. כך בונים וויברטו, כלומר תנודות קלות בגובה הצליל.
השיטה המשולבת: האצבע עושה תנועה מעגלית. גיטריסט מפורסם שמשתמש בזה הוא סטיב וואי.
יש גם שיטה שנקראת שרדינג. זו נגינה מאוד מהירה במפרט בלבד, בלי להשתמש בטכניקות אחרות.
הנגן לוחץ על הסריגים (הסימונים על צוואר הגיטרה) ביד אחת. ביד השנייה הוא פורט על המיתר. בגיטרה אפשר לפרוט באצבעות, בציפורניים או במפרט (מקלון קטן).
יש דרכים שונות לפרוט. כל דרך נותנת צליל שונה. בשיר משתמשים בדרך כלל בכמה דרכים.
יש גם תוספות שנוגעות למיתר בודד. הן מוסיפות צבע למנגינה.
השיטה הקלאסית: האצבע רועדת מעט ימינה ושמאלה בזמן הלחיצה. שיטה זו מגיעה מכלים כמו כינור.
השיטה המודרנית: האצבע מרעידה את המיתר למעלה ולמטה. כך בונים וויברטו, כלומר תנודות קלות בגובה הצליל.
השיטה המשולבת: האצבע עושה תנועה מעגלית. גיטריסט מפורסם שמשתמש בזה הוא סטיב וואי.
יש גם שיטה שנקראת שרדינג. זו נגינה מאוד מהירה במפרט בלבד, בלי להשתמש בטכניקות אחרות.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים