פריטיוף ננסן

פריטיוף ננסן (1861, 1930) היה נורווגי רב-תחומי: אתלט מצטיין, חוקר אזורי החוג הארקטי, מדען, ממציא, סופר ודיפלומט. בשנים 1893, 1896 ניסה להגיע אל הקוטב הצפוני באונייה מיוחדת, אבל זכה להערכה על ההישגים המדעיים והפיתוחים הטכניים שלו.

משפחת ננסן הגיעה מדנמרק ונקשרה לעשייה ציבורית כבר במאות הקודמות. קרובים במשפחה שירתו במשרות ציבוריות ובמשפטים בנורווגיה המוקדמת.

ננסן גדל בסביבה כפרית ונחשף לטבע מגיל צעיר. כבר בגיל שנתיים החל להחליק על מגלשי סקי. כנערים ושוחק בלט בחוגי ספורט, החזיק שיא בהחלקה מהירה וזכה אליפויות סקי. הוא העדיף חיים בטבע על פני בית הספר, אך ב-1881 החל ללמוד זואולוגיה (מדע על בעלי חיים) באוניברסיטה.

בעקבות הצעה לצאת להפלגה מדעית לארקטיקה, הצטרף למסעי מחקר ב-1882. שם ביצע מדידות חשובות והוכיח שהקרח הימי מתחיל להתגבש מעל פני המים.

ננסן יזם חצייה של גרינלנד ממזרח למערב. הוא בחר שיטה שונה: קבוצה קטנה של שישה אנשים, מזחלות קלות וציוד יעיל. בזמן המסע (1888) הם גלשו על מגלשים, נאבקו בתנאי מזג אוויר קשים והגיעו אל פסגת מעטה הקרח. ב-3 באוקטובר 1888 הגיעו לגודתאב, לאחר מסע של כ-49 ימים על הקרח ו-78 ימים מאז שירדו מהספינה. המדידות המדעיות שביצעו היו חשובות לגאוגרפיה והאוקיינוגרפיה.

המשלחת חזרה לנורווגיה באביב 1889 וקיבלה קבלת פנים אדירה. ננסן התמנה לתפקידים אקדמיים וקיבל פרסים על המסע.

ננסן נישא לאוה סארס ב-1889. נולדו להם ילדים רבים. בית המשפחה נתרחב והם בנו בית בשם פולהוגדה. אוסמונד, בנו הקטן, סבל משיתוק מוחין, לקות בתנועת השרירים. אשתו נהרגה ב-1907 (דלקת ריאות). ב-1919 נשא לאשה שנית.

ננסן קיבל השראה מהרעיון שיש זרם תת-קרחוני שזז ממזרח למערב. הוא חשב שאונייה חזקה שעתידה להיצמד לקרח תוכל להיסחף בדרכו לכיוון הקוטב.

הוא הזמין בניית ספינה מיוחדת בשם "פראם". הספינה תוכננה להיות רחבה ועמידה בלחצי קרח. בנייתה כללה בידוד טוב, אפשרות לפרק את המדחף וההגה, ומחולל רוח לתאורה.

ב-1893 הפליג ננסן בפראם עם צוות של 12 איש. הם ניצלו את הזרם והיסחפו צפונה. פראם לא נפגעה מהקרח, וננסן יצא מאוחר יותר עם מלווה על מחליקים להתקרב אל הקוטב. הם הגיעו קרוב לכ-400 ק"מ מהקוטב, אך ננסן החליט לחזור דרומה. את החורף העבירו בבקתה זמנית וחזרו לנורווגיה ב-1896.

בהמשך חייו התמסר ננסן לדיפלומטיה ולעזרה לבני אדם במצוקה. הוא קידם סיוע לפליטים ושבויים, ניהל פעולות סיוע ברוסיה הסובייטית ב-1921, ויוזמתו הביאה ל"דרכון ננסן", מסמך רשמי לפליטים חסרי אזרחות (דרכון ננסן). על פעילותו זו זכה בפרס נובל לשלום ב-1922.

פריטיוף ננסן (1861, 1930) היה חוקר ונורווגי. הוא אהב סקי והרפתקאות. הוא חקר אזורי קרח וקור.

משפחתו של ננסן הייתה ממוצא דני ונחלה תפקידים חשובים בעבר.

ננסן החל לגלוש על סקי כבר בילדות. הוא זכה בתחרויות סקי. בחר ללמוד זואולוגיה. זואולוגיה זה מדע של בעלי חיים.

בשנת 1888 ננסן ארגן משלחת לחציית גרינלנד. גרינלנד היא אי ענק עם הרבה קרח. הוא יצא עם חבורת אנשים קטנה ושקי שינה וציוד קל.
הם גלשו על מגלשים ומזחלות. הם נפגשו בקשיים, אבל הצליחו לעבור ולרדת לחוף. הם הגיעו לגודתאב ב-3 באוקטובר 1888.

הם נשארו בקהילת החוף עד האביב. כשחזרו לנורווגיה קיבלו קבלת פנים גדולה.

ננסן נישא לאוה סארס ב-1889. נולדו להם כמה ילדים. הבן הקטן, אוסמונד, סבל משיתוק מוחין. שיתוק מוחין זו לקות בתנועת הגוף.

ננסן חשב שאונייה תוכל להיסחף בתוך הקרח עד לאזור הקרוב לקוטב.

הוא בנה ספינה מיוחדת בשם פראם. פראם עוצבה לעמוד בלחצי קרח.

ב-1893 יצא ננסן עם פראם וכעבור שנים חזר ב-1896. הוא יצא גם עם מלווה על מגלשיים וניסה להתקרב אל הקוטב.

מאוחר יותר ננסן עזר לפליטים. הוא קידם את ה"דרכון ננסן". דרכון ננסן זה מסמך שאפשר לפליטים לנסוע למדינות אחרות. בזכות המאמץ הזה קיבל פרס נובל לשלום ב-1922.

עוד המצאה שלו היא "בקבוק ננסן". זהו מכשיר שמוציא דגימות מים מהים בעומקים שונים.