פרנסואה ויון נולד סביב 1431 בפריז. שמו האמיתי כנראה היה François de Montcorbier או François Des Loges. הוא למד צעיר באוניברסיטת פריז והשלים תואר ראשון ב-1449 ותואר מאסטר (תואר מתקדם באוניברסיטה) ב-1452. כנער ויון חי בחיי הוללות ולעתים הסתבך בפשעים.
בשנת 1455 הורג כומר בעת קטטה ברחוב. העונש שנגזר עליו היה גליה (גירוש מהארץ), שאחר כך נמחקה. ב-1456 כתב את ה-Petit testament, יצירה שמבטאת מרירות על חיים מבוזבזים. בעקבות קטטה קשה נמלט לצפון צרפת.
ב-1457 נחשד בגנבת 500 כתרי זהב והובא בחקירה. בימים שלאחר מכן הפך לחלק מכנופיית גנבים ונודד שנים רבות. בקיץ 1461 נכלא על שוד כנסייה, ומשם כתב חלק מעבודותיו.
בשנת 1461, בגיל כ-30, חיבר את ה-Grand testament, היצירה המרכזית שמביאה ליום שמו בתולדות השירה. שנה לאחר מכן נקשר שוב לחוק ונשפט לתליה, שהומרה לגירוש. מאז נעלמו עקבותיו והקורות האחרונים בחייו אינם ברורים.
ויון חידש מוטיבים שיריים ושפת שירה. הוא התייחס בערבון ובלעג לערכי החברה והאצולה. שיריו משלבים הומור גס, מרירות והתבוננות בזמן החולף. רובם עוסקים בחייו האישיים ובמצוקותיו.
ה-Grand testament נחשב לשיא יצירתו, וממשיך את ה-Petit testament. בשיריו ניכרת אמביוולנטיות (רגשות מעורבים) בין זלזול, הומור דק ולעתים פנייה לדת. יצירותיו לא זכו לפרסום גדול בימי חייו; התגלו מחדש במאה ה-16.
(אין פרטים נוספים בטקסט המקורי על תרגומים ספציפיים.)
פרנסואה ויון נולד סביב שנת 1431 בעיר פריז. שמו המלא לא ודאי. כבר בילדותו למד באוניברסיטה. אוניברסיטה היא מקום שבו לומדים מקצועות רבים.
הוא כתב שירים חשובים בשם Ballade des Pendus ו-Testaments בזמן שהותו בכלא. כשתלמידים צעירים רבים, גם הוא הסתבך בבעיות עם החוק. פעם אירע אירוע קשה שבו כומר נהרג במהלך קטטה. אחרי זה הוא גורש לזמן מה.
ב-1456 כתב את ה-Petit testament. ב-1461 כתב את ה-Grand testament, שיר גדול שמדבר על הזמן שעובר ועל צחוק ומעט עצב.
לאחר שפעם נשפט לתליה, העונש שונה לגרש אותו מהארץ. אחרי זה לא יודעים בדיוק מה קרה לו והוא נעלם.
ויון חידש את שפת השירה. הוא כתב על חייו הפרטיים, על צחוק ועל מרירות. השירים שלו שונים משירי רוב המשוררים באותם ימים. הם לא היו ידועים מאוד כשהיה בחיים, אך לאחר מכן אנשים מצאו והעריכו אותם.
(לא נמסרו פרטים נוספים על תרגומים.)
תגובות גולשים