פרנסואה מוריאק נולד בבורדו ב-1885 ונפטר בפריז ב-1970. הוא היה סופר, משורר ועיתונאי צרפתי. את לימודי הספרות התחיל באוניברסיטת בורדו, וב-1905 עבר לפריז. כמה חודשים לאחר מכן בחר להקדיש את חייו לכתיבה.
קובץ שיריו הראשון יצא ב-1909. במלחמת העולם הראשונה שירת בבלקן בבית חולים של הצלב האדום (ארגון שמטפל בפצועי מלחמה). ב-1922 פרסם את הרומן "נשיקה למצורע" וקיבל תשומת לב רבה. הרומן המוכר ביותר שלו הוא "תרז דסקרו", שהופק כסרט כמה פעמים.
ב-1933 נבחר לאקדמיה הצרפתית (פורום של סופרים ואנשי תרבות רשמיים). המשיך לפרסם יצירות רבות, יותר משלושים נובלות ומחזות, ולעבוד כעיתונאי ועורך בעיתון "לה פיגרו" (עיתון צרפתי ידוע). בתקופת מלחמת העולם השנייה הוציא את "היומן השחור".
בשנות ה־50 תמך בעצמאות אלג'יריה וגינה עינויים שבוצעו על ידי צבא צרפת. ב-1952 קיבל את פרס נובל לספרות (פרס בינלאומי גדול על הישגים בספרות). ב-1960 נסע לישראל כדי לסקר את משפט אייכמן (לסקר = לדווח עיתונאית על האירוע). עודד את אלי ויזל לכתוב על חוויותיו מהשואה.
פרנסואה מוריאק הוציא את יצירתו בשלושה-עשר כרכים בין 1950 ל-1956, וקיבל גם את אות לגיון הכבוד ב-1958. נקבר בבית העלמין דה ומר צפונית לפריז.
בנו קלוד מוריאק היה גם הוא סופר. נכדתו היא השחקנית אן ויאז'מסקי, שהתחתנה בבגרותה עם הבמאי ז'אן-לוק גודאר.
מספר יצירות מתורגמות לעברית כללו תרגומים של הרומנים המפורסמים שלו.
פרנסואה מוריאק נולד בבורדו ב-1885 ונפטר ב-1970. הוא היה סופר ומשורר צרפתי. הוא כתב ספרים ושירים.
הוא התחיל לפרסם שירים ב-1909. בזמן מלחמה ראשונה עבד בבית חולים של הצלב האדום (ארגון שעוזר לפצועים). ב-1922 יצא הסיפור המצליח "נשיקה למצורע".
הרומן המפורסם שלו "תרז דסקרו" הופך לסרט פעמיים. ב-1952 קיבל פרס נובל לספרות (פרס גדול לסופרים). ב-1960 נסע לישראל כדי לעקוב אחרי משפט חשוב.
בנו, קלוד, גם היה סופר. נכדתו אן ויאז'מסקי הייתה שחקנית.
תגובות גולשים