פרנסואה דה סליניק דה לה מוט פנלון (6.8.1651, 7.1.1715) היה תאולוג קתולי וסופר צרפתי, וחבר האקדמיה הצרפתית.
נולד בטירת פנלון במחוז דורדון במשפחה אצילה שהתמעטה ממנה רכושה. הוא הועידו אותו לכמורה ולמד בקאהור ולאחר מכן אצל הישועים בפריז. כבר משנות ה-60 נשא דרשות וזכה להצלחה כדרשן.
ב-1678 מונה למנהל מוסד שנועד לחנך מחדש נערות ממשפחות שהמירו את דתן לפרוטסטנטיות. ב-1681 כתב מסה על חינוך נערות. ב-1685 המליץ אותו בוסואה למינוי כמנהל קבוצת מיסיונרים בפואטו, שם חיו קהילות פרוטסטנטיות גדולות.
ב-1688 מונה למורה הפרטי של הדוכס מבורבון ונכנס לחצר המלכות. באותה תקופה פגש את מאדאם גיון, בת דודתו, והתרשם מאדיקותה. הוא היה תומך של הקויאטיזם, תנועה דתית שהדגישה שקט פנימי והתכנסות לרוחניות. ב-1693 נבחר לאקדמיה הצרפתית.
ב-1695 מונה לארכיבישוף של קמברה. חיבורו משנת 1697 על חיי הנפש זכה לגינויים מצד האפיפיור, בהשפעת בוסואה, והוא נאלץ לחזור בו. ב-1699 השלים את הרומן ההלמטי הרפתקאותיו של טלמאכוס, שבו נדונה הביקורת על ייעוץ גרוע ששולח מדינות למלחמות ועוני, והוצעה מדיניות שקטה יותר, חקלאית וכלכלית.
המלך קרא בספר ביקורת כלפי שלטון אבסולוטי ואסר את הדפסתו. פנלון גורש מחצר המלוכה וחזר לאחר 1700 לתפקידו בקמברה. שם עסק בחינוך דתי של תושבים וילדיהם. בחורף הקשה של 1709 דאג לספק מזון לחיילים הצרפתיים שנמצאו בשטחיו. נפטר בקמברה ב-1715.
פנלון נחשב לאחד מבשרי תקופת ההשכלה. הרפתקאותיו של טלמאכוס שימש במאה ה-18 כחומר חינוכי חשוב לנוער בצרפת. כמה ספריו שנמצאו ברשות תלמידו המת ב-1712 נידונו לשריפה בידי המלך. לאחר מותו פורסמו חלק מספריו, בין היתר דיאלוגים על אמנות הנאום (1718) וחשבון הנפש של מצפונו של מלך (1734).
פרנסואה דה סליניק דה לה מוט פנלון נולד ב-1651 ונפטר ב-1715. הוא היה כומר וסופר מצרפת.
הוא נולד בטירה במשפחה אצילה שאיבדה חלק מרכושה. למד בכוונה להיות כומר והיה דרשן מפורסם.
הוא ניהל מוסד לחינוך נערות של משפחות שהמירו את דתן. ב-1681 כתב מסה על חינוך נערות.
ב-1688 הפך למורה פרטי של ילד מלכותי. אז פגש את מאדאם גיון, בת דודתו. היא הקפידה על תפילה ושקט נפשי. הקויאטיזם היא דרך דתית שמדברת על שקט פנימי.
ב-1695 הוא מונה לארכיבישוף של קמברה. חיבור שלו מ-1697 נתקל בביקורת חזקה, והוא התחרט על כך. ב-1699 השלים את הרפתקאותיו של טלמאכוס. בספר זה הוא מראה כיצד עצות רעות הביאו מלחמות ועוני.
המלך קרא בספר ביקורת על שלטונו ואסר את הדפסתו. פנלון עזב את החצר וחזר לקמברה. שם דאג לחינוך ולרווחת האנשים. בחורף של 1709 דאג גם למזון לחיילים. נפטר ב-1715.
פנלון נחשב לאדם שקדמני לתקופת ההשכלה. טלמאכוס היה ספר חשוב לנערים במאה ה-18. חלק מספריו נשרפו, וחלק פורסמו אחרי מותו, כמו דיאלוגים על הנאום (1718).
תגובות גולשים