פרנץ קסאפר זיסמאייר (1766, 17 בספטמבר 1803) היה מלחין אוסטרי. הוא מוכר בעיקר כמי שהשלים את הרקוויאם של מוצרט. רקוויאם, מיסה למתים.
נולד בשוואננשטאט ולמד בבית־ספר מנזרי בקרמסמונסטר. שם שימש כמנצח על מקהלת הכנסייה הבנדיקטינית בין 1779 ל־1787. ב־1788 עבר לווינה והחל ללמד מוזיקה.
הכיר את מוצרט בשנה האחרונה לחייו (1790, 1791). עבד עם מוצרט כמעתק תווים והשלים רצ'יטטיבים בעבודתו על האופרה "חסדו של טיטוס". רצ'יטטיבים, קטעים דיבוריים באופרה.
בשנים 1791, 1792 ניגן צ'מבלו (הרפסיכורד, כלי מקלדת ישן) ושימש כמנהל מוזיקלי בפועל של התיאטרון הלאומי של וינה. משנת 1794 ועד מותו הוא היה קפלמייסטר, מנהל מוזיקלי של התיאטרון.
תחילת דרכו נרשמה בהצלחה, במיוחד בזינגשפיל שכתב ללבריטיסט עמנואל שיקאנדר. בשנות התשעים של המאה ה־18 הפכה האופנה המוזיקלית, וכוכבו דעך. רבים ראו אותו כמלחין מדרגה שנייה, שתהילתו התבססה על קשרו למוצרט.
מכתב ידו מראה שזיסמאייר השלים קטעים ברקוויאם של מוצרט לאחר מותו. עד היום לא ברור עד כמה דבק בטיוטות שהשאיר מוצרט. השלמת הכתיבה נעשתה במהירות, כנראה כדי לסייע לקונסטנצה, אלמנתו של מוצרט, שהייתה בצורך כספי. כיום נהוג להשמיע את הרקוויאם בעיקר בגרסה שהשלים זיסמאייר, אם כי יש גם השלמות אחרות.
נפטר ב־17 בספטמבר 1803 ממחלת השחפת.
פרנץ קסאפר זיסמאייר (1766, 1803) היה מלחין מאוסטריה. הוא סיים רקוויאם של מוצרט. רקוויאם, מיסה למתים.
הוא נולד בשוואננשטאט ולמד במחנה מנזרי בקרמסמונסטר. שם ניהל את מקהלת הכנסייה בין 1779 ל־1787.
ב־1788 עבר לזירה וינה. שם לימד מוזיקה והפך לחברו של מוצרט בשנה האחרונה לחייו.
עזר למוצרט בהעתקת תווים והשלמת קטעים ב"חסדו של טיטוס". רצ'יטטיבים, קטעים שנראים כמו דיבור עם מוזיקה.
בשנים 1791, 1792 ניגן צ'מבלו. צ'מבלו, כלי מקלדת ישן. אחר כך היה המנהל המוזיקלי של התיאטרון.
כתב זינגשפיל פופולרי לשיקאנדר. מאוחר יותר אהדת הקהל אליו ירדה.
השלים חלקים מהרקוויאם אחרי מותו של מוצרט. עשה זאת מהר כדי לעזור לקונסטנצה, אשת מוצרט, שהייתה זקוקה לכסף.
מת ב־1803 ממחלה שנקראת שחפת. זו מחלה שמחלישה את הגוף.
תגובות גולשים