פרס נובל הוא פרס שניתן מדי שנה לאנשים או לארגונים על תרומה חשובה למדע, לספרות או לשלום. הפרסים הראשונים הוענקו בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה או רפואה, ספרות ושלום. בשנת 1969 נוספה גם קטגוריית הכלכלה, שהוקמה ב-1968 על ידי הבנק המרכזי של שוודיה.
הפרסים הוקמו לפי צוואתו של אלפרד נובל. צוואה היא מסמך שבו אדם מצווה מה לעשות ברכושו אחרי מותו. נובל, ממציא הדינמיט, הוריש את רוב נכסיו לייסוד קרן שמעניקה את הפרסים. החל מ-1901 מוענקים הפרסים מקרן נובל, והם כוללים מדליה מזהב, תעודה ומענק כספי. נכון לשנת 2024 סכום המענק הוא 10 מיליון קרונות שוודיות.
נובל כתב את צוואתו ב-1895, כשנה לפני מותו. הוא רצה שיתנו את הפרסים להישגים שתועלתם לאנושות. הצוואה נכתבה גם מתוך דאגה מהשימוש הצבאי בהמצאותיו.
הוועדות שמחליטות על הזוכים מכריזות עליהם באוקטובר. טקס הענקת הפרסים מתקיים מדי שנה ב-10 בדצמבר, יום מותו של נובל. טקסי שאר הפרסים נערכים בסטוקהולם שבשוודיה. טקס פרס נובל לשלום נערך באוסלו שבנורווגיה, לפי הוראת הצוואה.
בכל פרס אפשר לחלק את הפרס עד לשלושה זוכים. הפרס הכספי מתחלק ביניהם לפי הכללים שקבעה הוועדה. יש זוכים שבחרו לתרום את המענק לפעילות מדעית, תרבותית או הומניטרית.
כל חתן נדרש לשאת הרצאה פומבית בנושא שקשור לזכייתו. ההרצאות נערכות בדרך כלל בשבוע נובל, השבוע שלפני טקס הענקת הפרס.
הוועדות השונות מקבלות הצעות מועמדים ממקורות רשמיים. מועמדות עצמית אינה מתקבלת. המועמדים נשמרים בסוד, ורישומי הוועדות חסויים במשך 50 שנה. יש מועדים סופיים להגשת מועמדויות: 31 בינואר לפרסים המדעיים והספרות, ו-3 בפברואר לפרס השלום.
רק אדם חי יכול לקבל את הפרס בעת ההכרזה באוקטובר. בעבר אירעו מקרים יוצאי דופן שבהם מועמד נפטר לפני ההכרזה או לאחריה.
במדעים רבים מוקירת הוועדה הישגים רק אחרי שהשפעתם נבחנה במשך שנים. לעיתים ההכרה מגיעה עשרות שנים אחרי התגלית. דוגמה בולטת היא אלברט איינשטיין, שקיבל את פרס נובל לפיזיקה ב-1921 על האפקט הפוטואלקטרי, ולא על תורת היחסות, שזכתה להכרה מאוחרת יותר.
לעומת זאת, פרס נובל לשלום ניתן לעיתים במהירות יחסית, עוד בזמן שבו ההישג נבחן רק במידה מוגבלת. כך היה במקרים של הסכמי אוסלו ובמקרה של בחירתו של ברק אובמה.
פרס נובל לשלום מוענק לאנשים או לארגונים שפעלו למען הפסקת עימותים, לקידום משא ומתן או לפועלות הומניטריות כמו זכויות אדם. לוועדת פרס השלום יש קשר לנורווגיה: הוועדה נבחרת בידי הפרלמנט הנורווגי ולכן הטקס מתקיים באוסלו.
בצוואתו נובל לא קבע פרס למתמטיקה. יש לכך כמה אפשרויות: אולי נובל רצה לעודד תגליות שימושיות יותר, או שאולי כבר היה פרס מתמטי מקובל באזור. קיימים פרסי-על נוספים למתמטיקה, כמו מדליית פילדס ופרס קרפורד.
עד 2020 הוענקו הפרסים 603 פעמים, ובסה"כ זכו 962 אישים וארגונים. פרסי נובל הוענקו ליחידים ולמספר ארגונים. יש זוכים שקיבלו את הפרס יותר מפעם אחת. מנקודת מבט דמוגרפית: עד 2020 רק 57 פרסים הוענקו לנשים. מארי קירי קיבלה שני פרסים. עד 2024, יהודים או אנשים ממוצא יהודי זכו ב-217 פרסי נובל מתוך 984 זוכים, כלומר כ-22%.
גם התפלגות הזוכים לפי מדינות אינה שווה: מדינות כמו ארצות הברית, בריטניה, גרמניה וצרפת מובילות במספר הזוכים. מדינות מצפון אמריקה ואירופה תופסות חלק גדול מהפרסים.
יש מקרים של מדענים או צוותים שלא זכו בפרס למרות תרומה חשובה, למשל כאשר החוקרים שותפים רבים או חלק מהם נפטרו לפני הענקת הפרס. כך קרה לגבי תרומות משמעותיות להבנת מבנה ה-DNA.
יש דוגמאות ממכלול ההיסטוריה: מארי קירי, אלברט איינשטיין, מלאלה יוסופזאי (הזוכה הצעירה ביותר, בגיל 17), וג'ון גודאינוף (הזוכה המבוגר ביותר בגיל 97 על פיתוח סוללת יוני ליתיום).
פרס נובל הוא פרס חשוב שמעניקים כל שנה לאנשים או לארגונים על עבודה חשובה. יש פרסים לחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, רפואה, ספרות ושלום. מאוחר יותר הוסיפו גם פרס בכלכלה.
אלפרד נובל, הממציא של הדינמיט, כתב צוואה. צוואה היא מכתב שאומר מה לעשות ברכוש אחרי שמתו. לפי הצוואה שלו הוקמה קרן שנותנת את הפרסים מאז 1901.
הזוכה מקבל מדליה זהובה, תעודה וכסף. נכון ל-2024 הכסף הוא 10 מיליון קרונות שוודיות.
הטקס נערך ב-10 בדצמבר, יום מותו של נובל. טקס השלום נערך באוסלו שבנורווגיה. שאר הטקסים נערכים בסטוקהולם בשוודיה.
אנשים מורשים להציע מועמדים. לא ניתן להציע את עצמך. הוועדות בודקות את המועמדים ומצמצמות את הרשימה. רק עד שלושה אנשים יכולים לחלוק פרס אחד.
כל זוכה צריך להעניק הרצאה על עבודתו. זה נקרא הרצאת נובל.
- אי אפשר לקבל את הפרס אחרי המוות, מלבד מקרים מיוחדים.
- מלאלה קיבלה את פרס השלום כשהייתה בת 17.
- יש הרבה זוכים מארצות הברית, בריטניה, גרמניה וצרפת.
- הרבה נשים וזוכים ממוצא יהודי גם קיבלו פרסים במהלך השנים.
תגובות גולשים