פרסום פתוח

המונח "מו"לות פתוחה" או "פרסום פתוח" (Open Publishing) נטבע על ידי מת'יו ארניסון, המתכנת של גרסת אינדימדיה הראשונה. ארניסון ציין דמיון בין פרסום פתוח לעקרונות התוכנה החופשית של ריצ'רד סטולמן. הכוונה היא לאתגר את ההפרטה של מידע בידי תאגידים. החופש כאן נגזר מ"חופש הביטוי", היכולת להביע דעה, ולא מחומר חינמי בלבד.

לפי עקרון הפרסום הפתוח, תהליך יצירת החדשות צריך להיות שקוף. כל אחד יכול להוסיף תוכן, והתוכן יכול להופיע מיד במאגר. אפשר להגיב לכל פרסום מהר; תגובות נחשבות לחלק מהתוכן. הסינון נעשה במינימום, כדי לאפשר נגישות רחבה.

הקהל והעורכים יכולים לראות את שיקולי העריכה. אם יש הצעה לשיפור, אנשים יכולים לשנות ולשכלל את הטקסט בחופשיות. מי שרוצה להפיץ מחדש תכנים יכול לעשות זאת בקלות, ויש העדפה להפצה באתרי פרסום פתוח. שיטה דומה פועלת בויקיפדיה.

אריק ס. ריימונד כתב ב"הקתדרלה והבזאר" שהשיטה של שיתוף רבים עובדת טוב בבדיקת תוכנה. הוא ניסח את "חוק לינוס": בעזרת מספיק עיניים, כל הבאגים שטחיים, כלומר, בעיות מתגלות מהר. באופן דומה אפשר לומר, לפי ארניסון, ש"בעזרת מספיק עיניים, נחשפים כל התכנים הבלתי ראויים". פרסום תוכן בעייתי מעודד תיקון והבהרה על ידי הכותב, אחרי שהקוראים הצביעו על הבעיות.

"מו"לות פתוחה" או "פרסום פתוח" הוא רעיון של מת'יו ארניסון. פרסום פתוח (Open Publishing) פירושו שכל אחד יכול להוסיף טקסט.

זה דומה לרעיון של תוכנה חופשית. תוכנה חופשית (כמו פרויקט GNU של ריצ'רד סטולמן) היא תוכנה שאפשר לשנות ולשתף. כאן, החופש הוא של ביטוי, של לומר ולכתוב.

בעמודים פתוחים כל תוכן יכול להופיע מהר. אנשים יכולים להגיב מייד, והתגובות הן חלק מהדף. מסננים את התכנים רק מעט, כדי שאנשים יוכלו לקרוא בקלות. מי שרוצה יכול לשנות ולשפר את הטקסט. קל גם להפיץ שוב את התכנים. זאת שיטה שדומה לוויקיפדיה.

אריק ריימונד כתב שחוק לינוס אומר: אם הרבה אנשים בודקים, בעיות מתגלות מהר. ארניסון אמר משהו דומה על תכנים: אם הרבה אנשים קוראים, תכנים לא מתאימים נחשפים. כותבים יכולים לתקן כשתקלה נחשפת.