פרעות רינדפלייש

היו סדרת פרעות כנגד יהודים בדוכסות בוואריה (אזורי פרנקוניה ופפאלץ עלית) בקיץ 1298. ההערכות לגבי מספר ההרוגים שונות מאוד, ונעות בין אלפים מעטים ועד עשרות אלפים. ההערכה המקובלת היא בין 4,000 ל־5,000. האירועים מסמלים את תחילת ההתמוטטות של המרכז היהודי באשכנז בימי הביניים.


הרקע היה מלחמת אזרחים באימפריה הרומית הקדושה מאז 1292, כאשר אדולף מנאסאו התמודד עם אלברכט מבית הבסבורג על הכס. אדם בשם רינדפלייש, שמו פירושו "בשר בקר", וייתכן שזה כינוי, הקים מיליציה עממית. מיליציה היא קבוצה חמושה מקומית שאינה צבא סדיר. המיליציה החלה לטבוח בקהילות יהודיות.

העילה הדתית לפרעות היתה עלילה של חילול לחם הקודש. חילול לחם הקודש היא הטענה שהיהודים פגעו או גנבו את הלחם המקודש של הכנסייה. העלילה פרצה בעיירה רטינגן ב־20 באפריל 1298, וממנה התפשטה האלימות לאזורים נוספים.

לפי רשומות, 146 קהילות נפגעו, ובספר זיכרון של נירנברג נרשמו שמותיהם של 3,441 נהרגים. קהילות בולטות שנפגעו כללו את רטינגן, וירצבורג (כאלף הרוגים), במברג, היילברון, רוטנבורג ונירנברג. במקרים רבים נאלצו יהודים לבחור בין המרת דת לבין מוות. יש דיווחים קשים על נשים ובנות שהעדיפו לא להמיר את דתן.

בערים מסוימות, כמו רגנסבורג ואאוגסבורג, מנעו התושבים את הטבח. הפרעות נמשכו עד תחילת החורף של אותה שנה. בסופו של דבר רינדפלייש נתפס, הוא הושם במאסר וראשו נערף בידי הקיסר אלברכט, ששאף להשיב סדר. בעקבות המאורעות נכתבו רבות קינות ותעניות, וחלק רואים בצום כ' בסיוון תזכורת לאירועים אלה.

בשנת 1298 היו פרעות נגד יהודים בבוואריה. רבים נפגעו. ההערכה המקובלת היא כ־4,000, 5,000 הרוגים. האירועים שינו את חיי היהודים באזור.


אז היתה מלחמה בין נסיכים. אדם שנקרא רינדפלייש הקים קבוצה חמושה פשוטה. קבוצה זו תקפה קהילות יהודיות.

הכל התחיל בגלל שמועה על חילול לחם הקודש. חילול לחם הקודש פירושו האשמה שפוגעת בפריטים חשובים בכנסייה. השמועה פרצה בעיירה רטינגן.

יותר מ־140 קהילות נפגעו. בנירנברג כתבו ספר זיכרון עם 3,441 שמות של נהרגים. כמה קהילות ידועות שנפגעו הן רטינגן, וירצבורג ורוטנבורג. חלק מהאנשים נאלצו לשנות את דתם כדי לנסות להינצל. יש גם סיפורים קשים על משפחות שאיבדו את יקיריהן.

בערים אחרות, כמו רגנסבורג ואאוגסבורג, הצליחו התושבים להגן על היהודים. בסוף רינדפלייש נתפס והקיסר הוציא אותו להורג. לאחר מכן נכתבו פיוטים וצומות לזכר הנספים.