פרץ ברנשטיין

פּרץ ברנשטיין (12 ביוני 1890, 21 במרץ 1971) היה מנהיג הציונות הכללית, חותם מגילת העצמאות, שר ומחבר כנסת מטעם הציונים הכלליים, המפלגה הליברלית וגח"ל.

נולד במיינינגן שבגרמניה בשם שלמה פְרִיץ ברנשטיין. אביו היה סוחר. בגיל חמש עשרה נפל מבית הספר ועבר לעבוד בעסקי המשפחה. ב-1906 עברה משפחתו לאייזנאך, והוא סיים לימוד בבית ספר למסחר. ב-1910 עבר לרוטרדם שבהולנד, עבר הכשרה כסיטונאי לתבואות ועבד בעסקי חותנו. פתח שם בית מסחר וייבא דגנים וקפה לאירופה.
בשנים 1911, 1912 ביצע טירונות בצבא הגרמני יחד עם אחיו ווילי. במהלך מלחמת העולם הראשון אחיו ווילי נהרג. ב-1915 שב לרוטרדם והמשיך בעסקיו. ב-1917 הצטרף להסתדרות הציונית (ארגון ארצי וקהילתי של התנועה הציונית). ב-1925 מונה לעורך ראשי של שבועון ציוני, תפקיד בו החזיק עד 1935.
בשנות ה-30 הוביל ארגונים ציוניים בהולנד, ושימש גם כנשיא הקונגרס הציוני. ב-1926 פרסם בברלין ספר על אנטישמיות, וטען שהפתרון לבעיה יהיה בעלייה לארץ ישראל. הספר זכה להערכה, בין השאר מאת אלברט איינשטיין.

ב-1936 עלה לארץ ישראל. בארץ עסק בהשקעות ובפיתוח. ב-1937 היה מן המעורבים בהקמת העיתון "הבוקר". נבחר לוועד הפועל של הציונים הכלליים, וב-1943 נבחר לנשיא המפלגה.
ברנשטיין טען שכלכלה חופשית (כלכלת שוק) תסייע בבניית היישוב. ב-1946, כשהוקמה תנועת המרי העברי (התנגדות משותפת נגד שלטון המנדט הבריטי), מונה חבר בוועדת איקס שאישרה פעולותיה. מונה לראש מחלקת המסחר והתעשייה בסוכנות היהודית (הגוף שסייע בניהול ענייני היישוב לפני הקמת המדינה). בתפקיד זה הציג בפני ועדת אונסקו"פ (הוועדה של האו"ם לבחינת עתיד הארץ) סקירה כלכלית שהשאירה רושם.
כחבר מנהלת העם היה בין ששת חבריה שהצביעו בעד הקמת מדינה יהודית.

לאחר הקמת המדינה המשיכה פעילותו הפוליטית. בבחירות לאספה המכוננת זכו הציונים הכלליים במעט מנדטים, אך בתחילת שנות ה-50 הגיעו להישג הגדול ביותר שלהם בבחירות לכנסת השנייה (כחמישה ערכים גדולים יותר מהקודם). בסופו של דבר הצטרפו לממשלה, וברנשטיין שב לשר המסחר.
במהלך שנות ה-50 וה-60 היה מעורב בתהליכים של איחודים ופיצולים פוליטיים, והדרגתו בהנהגה ירדה בהדרגה. היה מועמד לנשיאות המדינה ב-1952 וב-1963, אך לא נבחר. ב-1965 פרש מהחיים הפוליטיים. בשנותיו האחרונות נדחק לשוליים בתוך מפלגתו.

נשא לז'ני שרלוטה מהולנד. נולדו להם ארבעה ילדים. לאחר עליית המשפחה לארץ עברה רעייתו גיור בארץ ישראל. בתו יהודית נישאה למאיר בן אורי. לאחר מותה של ז'ני ב-1965, נישא בשנית ועבר לתל אביב לירושלים. נפטר ב-1971 בשיבה טובה ונקבר בבית הקברות סנהדריה.
על שמו רחובות בערים שונות בישראל, בין שארן בירושלים, רמת גן, אשקלון וחיפה.

פּרץ ברנשטיין (12.6.1890, 21.3.1971) היה איש ציבור וחתם על מגילת העצמאות.

נולד בגרמניה. בגיל צעיר הפסיק ללמוד ולעבד בעסקי אביו. בצעירותו גר ועסק במסחר ברוטרדם בהולנד. שירת בצבא לזמן קצר. אחיו נהרג במלחמה. ב-1917 הצטרף לתנועה הציונית. ב-1926 פרסם ספר שקרא לפתרון הבעיה היהודית על ידי עלייה לארץ ישראל.

ב-1936 עלה לארץ ישראל. (ציונות, רעיון של יהודים לשוב לארץ ישראל.) בארץ עסק בפיתוח ובשירות בעיתון. נבחר להנהגת הציונים הכלליים והיה נשיא המפלגה. היה אחראי על ענייני מסחר ותעשייה בארגון היישוב. הוא נתן לוועדות בינלאומיות תמונה על כלכלת הארץ.
חתם על מגילת העצמאות. (מגילת העצמאות, המסמך שהכריז על הקמת מדינה יהודית.)

כיהן כשר ומחבר כנסת. התמודד לנשיאות פעמיים אך לא נבחר. פרש מהפוליטיקה ב-1965.

נשוי לז'ני והיו להם ארבעה ילדים. לאחר שהרעיה נפטרה נישא שוב. נפטר ב-1971 והוא בן שמונים. קבורים אותו בבית הקברות סנהדריה.
יש רחובות על שמו בערים שונות בארץ.