"פרשת הדם" עסקה במדיניות חשאית בשירותי הדם של מגן דוד אדום בשנים 1984, 2017. לפי המדיניות, הושמדו כמעט כל מנות הדם שנמסרו על-ידי עולים מאתיופיה וצאצאיהם, ללא ידיעת התורמים ולפעמים ללא ידיעת משרד הבריאות. החשיפה התרחשה ב-24 בינואר 1996 בעיתון מעריב.
תרומת דם היא העברת דם מאדם בריא למטופל שנזקק לו. מנות דם נבדקות להפחתת סיכון להעברת מחלות. ישנו "חלון זמן", תקופה שבה בדיקות עדיין לא מזהות זיהום. לכן בנקי דם מסננים מועמדים לפי תבחינים רפואיים והתנהגותיים. עיקרון ניהול הסיכונים המקובל הוא ALARP, הקטנת הסיכון לרמה הנמוכה סבירית.
בבתי החולים יושמו הנחיות שונות בעקבות מסמך מ-1984. בשירותי הדם של מד"א הושמדו מנות דם של עולים מאתיופיה בין 1984 ל-1996, ורק מנות בודדות בשימוש במקרים של סוגי דם נדירים. ההסתרה פסקה עם חשיפת הפרשה ב-1996, אך השמדת חלק מהמניות נמשכה עד יולי 2017. ועדות ציבוריות המליצו לבטל את ההחרגה כבר ב-1996 וב-2015, אך יישום מלא נעשה רק ב-2017.
הפרשה עוררה מחאות גדולות בשלושה גלים: 1996, 2006 ו-2013.
החשיפה ב-1996 הביאה למחאה מרכזית מול משרד ראש הממשלה. אלפים מחו בקריאות על אפליה וגזענות. ההפגנה גררה עימותים עם המשטרה, ותוצאותיה הביאו להקמת ועדת בירור ציבורית בראשות יצחק נבון.
ב-2006 תחקיר הטיח שוב כי תרומות העולים לא נוצלו. צעירים שהוריהם עלו מאתיופיה הובילו את המחאה. הודגשה האבסורדיות של פיטוריות על בסיס מוצא, והובילה לעדכון חלקי של נהלים ב-2007.
דצמבר 2013: צוות מד"א סירב לתרום דם לחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, שעלתה מאתיופיה. המקרה עורר זעזוע פוליטי וחברתיי. בעקבותיו מינויה של ועדה מקצועית לבחינת תבחיני התורמים.
ועדת נבון בדקה את ההליך וקבעה ליקויים בקבלת ההחלטות. הוועדה המליצה להחליף איסור גורף בדחייה זמנית שווה לכולם. היישום המלא לא נעשה אז.
ועדת גרין (המינהלת ב-2013) בחנה מחדש את כל תבחיני התרומה, בהתייחס ל-HIV ולנגיפי הפטיטיס (דלקות כבד מסוג B ו-C). הוועדה המליצה להסיר את האיסור הייחודי על בני ארץ לפי מקום הלידה, ולהתאים דחיות להתנהגות ולא למוצא. המלצות רבות אושרו לבסוף, וביולי 2017 בוטלו איסורים צמתייים על תרומות של ילידי אתיופיה וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
הוועדה זיהתה פערי מידע על שכיחות נגיפים בישראל. היא המליצה על מאגר מידע ומעקב אחר הפטיטיס B ו-C ו-HIV, ושליטה טובה יותר בנתונים לפני שינוי מדיניות.
הוועדה השתמשה במודל שהעריך את עליית הסיכון להדבקות אם יוסרו תבחינים. בתרחיש הקיצוני ניבא המודל עד כ-6.6 הדבקות נוספות בעשור. דחייה זמנית של שנה מיום קיום יחסי מין אחרון עם גבר העלתה את הסיכון הקטן ב-0.1 הדבקות בעשור. הוועדה העדיפה לא לפגוע בבטיחות המטופלים וכך עיצבה המלצות מאופקות.
בחודשים שלאחר אישור המלצות ועדת גרין התעדכנו הנחיות משרד הבריאות, ונוספו תורמים עולי אתיופיה למעגל התורמים. חלק מהמלצות הוועדה לא יושמו עדיין, בעיקר ביחס לקבלת דם ממדינות עם שכיחות גבוהה של הפטיטיס C.
פרשת הדם היא סיפור על דם שנלקח מעולים מאתיופיה. דם זה הושמד בסתר במשך שנים.
תורמים נותנים דם כדי לעזור לחולים. לפני שממשיכים, בודקים את הדם. יש תקופה קצרה בשם "חלון זמן". בחלון הזמן הבדיקות לא תמיד מזהות מחלה.
במגן דוד אדום השמידו רוב מנות הדם של עולי אתיופיה בין 1984 ל-1996. המשפט נחשף בתקשורת ב-1996. רק חלק מהשינויים הובילו לשינוי אמיתי ב-2017.
רבים כעסו. ב-1996 אלפים הפגינו בירושלים. שוב הפגינו ב-2006 וב-2013. המטרה הייתה לעצור אפליה ולהחזיר כבוד.
נבדקו ההחלטות על-ידי ועדות ציבוריות. הוועדות המליצו להפסיק לחסום תרומות בגלל המוצא. אחת הוועדות המליצה לשנות חוקים ולהסתמך על בדיקות והתנהגות, ולא על מקום הלידה.
לבסוף, ב-2017, בוטלו חלק מהאיסורים. מאז יותר אנשים מהקהילה האתיופית יכולים לתרום דם.
- חשיפה ציבורית עזרה לשינוי.
- יש חשיבות לבדיקה נכונה של דם.
- החלטות בריאותיות יכולות להשפיע על הרבה אנשים.
תגובות גולשים