צ'אנדיגאר

צ'אנדיגאר היא עיר וטריטוריית איחוד (אזור שמנוהל ישירות על ידי הממשלה הפדרלית) בהודו. היא משמשת כבירתן של שתי מדינות בסביבה: הריאנה ופנג'אב, ונמצאת על הגבול ביניהן. יחד עם פאנצ'קולה ומוהאלי היא יוצרת את אגד הערים המכונה Tricity. השם מסור למקדש האלה צ'אנדי, ופירושו "מבצר צ'אנדי". העיר ידועה ברמת חיים גבוהה ומדורגת בראש מדד הפיתוח האנושי בטריטוריות הודו (0.674).

צ'אנדיגאר שוכנת על שולי רכס שיוואליק של ההימלאיה. שטח הטריטוריה כ־114 קמ"ר והיא גובלת בפנג'אב ובהריאנה. האקלים הוא סובטרופי גשום: קיץ חם עם משטר מונסון (עונות גשמים), וחורף קריר. הטמפרטורות נעות בין כ־0 ל־44 מעלות צלזיוס. ממוצע המשקעים השנתי הוא כ־617 מ"מ.

אחרי חלוקת הודו ב־1947 הוחלט לבנות עיר בירה חדשה לפנג'אב. התוכנית קיבלה תמיכה חזקה שקיבלה משנה תוקף בשל מעורבותו של ג'ווהרלל נהרו, שרצה שצ'אנדיגאר תייצג הודו המודרנית. תוכנית האב הוכנה בתחילה על ידי אלברט מאייר ומאתיו נוביצקי. אחרי מותו של נוביצקי הצטרף לפרויקט ב־1950 האדריכל השווייצרי לה קורבוזיה, שעיצב את רוב התוכנית העירונית והבניינים המרכזיים. ב־1985 נחתם הסכם להעביר את צ'אנדיגאר לפנג'אב ולעשות בירה חדשה להריאנה, אך המהלך התעכב ומימושו לא הושלם.

העיר נחשבת לאחת היפות בהודו ופונה גם לתיירים ולמהגרים. אתרי תיירות בולטים הם גן הסלעים (פארק עם מבנים מפסולת וחפצים), גן הוורדים ואגם סוקנה. יש בעיר מכללות ואוניברסיטה. אוכלוסיית העיר כ־900,000 תושבים. הדתות העיקריות הן הינדואיזם (כ־75.5%), סיקיזם (כ־21%), אסלאם (כ־2.7%) ונצרות (כ־0.8%). אחוז האנאלפביתיות נמוך יחסית לשאר הודו. השפות הראשיות הן הינדית ופנג'אבית.
כלכלת צ'אנדיגאר מבוססת שירותים ורבים תושביה עובדים במגזר הציבורי. בעיר יש פארק היי-טק שגדל, שדה תעופה ותחנת רכבת.

לה קורבוזיה תכנן את העיר על פי עקרונות המודרניזם: הפרדת תפקודים עירוניים, ומבנה עירוני שניתן לקרוא לו בדימוי גוף־אדם ("ראש" למינהל, "לב" למסחר, "ריאות" לפארק). הוא שמר על רעיון הסקטורים, יחידות מלבניות בגודל זהה (כ־800×1200 מטר) שכל אחת מהן כוללת שירותים בסיסיים במרחק הליכה. בבנייה בולט סגנון הברוטליזם (Brutalist), שימוש בבטון חשוף וצורות גאומטריות פשוטות. התוכנית כללה גם רצועה ירוקה סביב העיר, שלא מומשה במלואה, אך פארק גדול, זאקיר גולאב באג, נמצא במרכז העיר. רשת הדרכים נבנתה בצורה היררכית לפי "שבעת ה‑V", מ‑V1 ל‑V7, ובמאוחר הוסף V8 לשבילי אופניים והולכי רגל. לעומת רבות מהערים ההודיות, צ'אנדיגאר מעודדת רכיבה על אופניים והיעזרות בתחבורה שאינה מוטורית. כמה בנייני מפתח תוכננו על ידי לה קורבוזיה; בניינים אחרים תוכננו בידי אדריכלים מהצוות שלו, ביניהם פייר ז'נרה ומקסוול פריי עם ג'יין דרו. צ'אנדיגאר נותרה נקודה חשובה בדיונים על תכנון ערים, יחד עם ערים כמו ברזיליה.

צ'אנדיגאר היא עיר קטנה יחסית בהודו. היא גם "טריטוריית איחוד". זה אומר שעורכי החוק של הממשלה המרכזית מנהלים אותה.

העיר היא בירתן של שתי מדינות קרובות, פנג'אב והריאנה. יחד עם שתי ערים שכנות היא יוצרת אזור שנקרא Tricity. השם של העיר בא מהאלה צ'אנדי. פירוש השם הוא "מבצר צ'אנדי".

העיר שוכנת ליד הרים קטנים שנקראים שיוואליק. השטח שלה כ־114 קמ"ר. יש בה קיץ חם, עונת מונסון (עונת גשמים) וחורף קריר. הטמפרטורות יכולות להגיע מאפס ועד כ־44 מעלות.

אחרי שנוצרה הודו החדשה ב־1947, בנו את צ'אנדיגאר כעיר בירה חדשה. המנהיג נהרו רצה שהיא תראה קדמה. האדריכל המפורסם לה קורבוזיה עבד על התכנון.

העיר יפה ומבקרים אוהבים אותה. יש בה את גן הסלעים, פארק עם פסלים מחפצים ישנים. יש גם גן ורדים גדול ואגם בשם סוקנה. חיים בה כ־900,000 אנשים. רוב התושבים הינדים, ויש גם סיקים ומוסלמים ונוצרים. אנשים מדברים הינדית ופנג'אבית.
כלכלת העיר מבוססת בעיקר על עבודות שירותים. יש פארק היי‑טק, שדה תעופה ותחנת רכבת.

העיר תוכננה בחלקים שקוראים להם סקטורים. סקטור הוא שכונה שנועדה להכיל חנויות, בתי ספר ובתים ליד זה. יש רחובות רחבים וכיכרות עם עצים. הרבה מבנים בנויים מבטון חשוף. צ'אנדיגאר חשובה בעולם התכנון העירוני, וזה אומר שמדברים עליה באוניברסיטאות ובספרים.