צ'ארלס מקקראס

סר אלן צ'ארלס מקלורין מקקראס (17 בנובמבר 1925 - 14 ביולי 2010) היה מנצח (מוביל תזמורות ואופרות) אוסטרלי.

נולד בשנקטאדי, ניו יורק, להורים אוסטרליים וגדל בסידני. שם למד בקונסרבטוריון והיה האבובן הראשי של התזמורת הסימפונית של סידני. אבובן (נגן אבוב) הוא נגן כלי נשיפה מרכזי בתזמורת.

ב-1946 עבר לאנגליה ולמד ניצוח בפראג אצל ואצלב טאליך. עבד באופרה של סדלר'ס וולס ושרת כמנצח ראשי של תזמורת הקונצרטים של ה-BBC בין 1954 ל־1956. ניהל את האופרה של המבורג (1965, 1969), את האופרה הלאומית האנגלית (1970, 1978) ואת האופרה הוולשית הלאומית (1987, 1992). בשנת 2004 מונה למנצח אורח ראשי של תזמורת פילהרמוניה. ב־1979 קיבל תואר אבירות.

מקקראס ניהל רפרטואר רחב, אך היה מזוהה במיוחד עם האופרות של לאוש יאנאצ'ק. ב־1951 ניצח על הבכורה הבריטית של "קטיה קאבאנובה". הוא היה ידוע גם בידע הרחב שלו באופרות של מוצרט. מקקראס הדגיש ביצוע אותנטי היסטורי; למשל, בהצגת "נישואי פיגארו" ב־1965 דאג להוסיף קישוטים כפי שמוצרט עצמו היה מאשר.

בנוסף ערך מוזיקה של ארתור סאליבן לבלט "גבעול האננס" ואת מוזיקת ורדי לבלט "הגברת והשוטה".

סר אלן מקלורין מקקראס (1925, 2010) היה מנצח. מנצח = מי שמוביל את התזמורת.

נולד בארצות הברית להורים אוסטרליים. בילדות עבר עם משפחתו לסידני. שם למד מוזיקה ושיחק אבוב. אבובן = נגן אבוב, כלי נשיפה.

ב־1946 עבר לאנגליה ולמד לנצח בפראג אצל ואצלב טאליך. עבד באופרות חשובות. היה מנצח ראשי בתזמורות ובאופרות בהמבורג, באנגליה ובויילס. ב־2004 היה מנצח אורח בתזמורת פילהרמוניה. ב־1979 קיבל תואר סר (אבירות).

מקקראס אהב במיוחד את האופרות של יאנאצ'ק. ב־1951 הביא לאנגליה את ההצגה של "קטיה קאבאנובה". הוא גם הכיר טוב מאוד את אופרות של מוצרט. הוא ערך מוזיקה לבלטים, כמו "גבעול האננס" ו"הגברת והשוטה".