צ'יטניה

צ'יטניה (באנגלית: Caitanya; 1534-1486) היה תאולוג, נזיר וחסיד בּהקטי יוגה (שיטת יוגה של דבקות באלוהים) וישנוי. אליו מקשרים גם את הכינוי Sri Caitanya Mahaprabhu (שרי צ'איטניה מהאפרבהו, "מורה גדול") ואת הכינוי גאורה (Gaura, "הזהוב") בגלל צבע עורו.

בני לווייתו ראו בו התגלמות של קרישנה. לפי המסורת הקאנונית צ'איטניה נולד בנאואדוויפ שבמערב בנגל בזמן ליקוי ירח מלא. אסטרולוג חזה כי הוא יגאל את העולם, ולכן קראו לו וישומבהארה (מישען היקום). הוא נולד תחת עץ הנים ולכן כונה נימאי. כבר בילדותו ידע סנסקריט ולוגיקה והביס מלומדים בוויכוחים.
בבגרותו פגש את אישווארה פורי וקיבל דיקשה (חניכה רוחנית מהמורה). חזר לנאואדוויפ והקיף אותו קבוצה של חסידים. הם נדדו ושרו יחד מנטרות עם שמות האל, והשיגו מפורסמות במנהג הסנקירטנה, זמרה פומבית של שמות האל. המנטרה המרכזית היא ה"מהא-מנטרה", שלפי המסורת לקוחה מהקלי סנטארנה אופנישאד.
בגיל 24 קיבל צ'איטניה סניאסה (נזירות, ויתור על חיי משפחה). שמו אז נהפך לצ'איטניה. הוא נדד לורינדאוון ולורנאסי, ולבסוף התיישב בפורי ליד מקדש ג'גנאתה. שם בילה את שארית חייו בהוראת הבהקטי.

צ'איטניה הושפע ממשורת מאדהוה, והתרבות שהשאיר נקראת ברהמה-מאדהוה-גאודיה-ואישנוויזם (זרם גאודיה אישנוויטי). ששת הגוסוואמים, תלמידיו העיקריים, תיעדו ופרסמו את תורתו. צ'איטניה עצמו כתב רק חיבור קטן בן שמונה פסוקים, שרי שיקשאשטקה, שמסכם את רעיונות הבהקטי שלו.
הוא הדגיש העברת הבהקטי מן המקדש לציבור. הוא דרש שוויון רוחני בלי קשר לקאסטה, מין או דת. לפי המסורת, צ'איטניה חזה שהבהקטי יתפשט מעבר להודו.

הפילוסופיה הגאודיה-ואישנווית רואה את האל כבלתי תלוי בעולם אך גם שורה בו. צ'איטניה ניסח זאת בעקרון "אצ'ינטיה-בדהה-אבדהה-טטווה", אמת בלתי ניתנת לתפיסה שבה יש יחדיות וגם שונות בו-זמנית.

צ'יטניה (באנגלית: Caitanya; 1534-1486) היה נזיר ואדם דתי מהודו. קוראים לו לעתים Sri Caitanya Mahaprabhu. מכנים אותו גם גאורה, כי עורו נראה צהוב־זהוב.

נולד בנאואדוויפ שבבנגל בזמן ליקוי ירח. אסטרולוג אמר שהוא יעזור להרבה אנשים. שמו ההורי היה וישומבהארה. ילדים קראו לו נימאי, כי הוא נולד ליד עץ נים.
כבר בילדותו למד סנסקריט ושיחק בויכוחים עם מלומדים. כשהיה גדול פגש את אישווארה פורי וקיבל דיקשה. דיקשה זה חניכה מהמורה.
לאחר מכן התקבץ סביבו קהל חסידים. הם נדדו ושרו יחד שמות של אלוהים. השירה הציבורית נקראת סנקירטנה. המנטרה המפורסמת שלהם היא ה"מהא-מנטרה".
בגיל 24 הוא הפך לנזיר (סניאסה). לאחר נדודים התיישב בפורי ליד מקדש ג'גנאתה. שם לימד אנשים איך לאהוב את האל ולהיות צנועים.

תלמידיו כתבו את תורתו והעמידו את הזרם הגאודיה-ואישנוויטי. צ'איטניה כתב רק חיבור קצר בשם שרי שיקשאשטקה, שמכיל שמונה פסוקים על אהבת האל.
הוא רצה שבכל האנשים יהיו שווים בדרך הרוחנית. הוא חשב שהאהבה לאל תמשיך להתפשט גם למקומות אחרים.

הרעיון המרכזי שלו אומר שאלוהים שונה מהעולם אך גם שוכן בתוכו. זהו רעיון קשה לתפיסה, ולכן קוראים לו אצ'ינטיה-בדהה-אבדהה-טטווה, כלומר אחדות ושונות ביחד.