צ'כית (מכונה גם בוהמית) היא שפה סלאבית מערבית (קבוצה שכוללת גם סלובקית ופולנית) במשפחת השפות ההודו‑אירופיות. היא מדוברת כ‑12 מיליון איש, מתוכם כ‑10 מיליון ברפובליקה הצ'כית, ושימשה עד 1991 כשפה הרשמית של צ'כוסלובקיה. הצ'כית קיבלה השפעות חזקות מהגרמנית באזורי השכונה במערב.
הצ'כית החלה להופיע בכתב במאה ה‑13. בתקופות הרפורמות הדתיות במאות ה‑15 וה‑16 התגבשה הצורה התקנית על בסיס ניב פראג (ניב = צורת דיבור מקומית). מאז נשמר בסיס זה כתקני.
הצ'כית מבחינה בין תנועות קצרות וארוכות. התנועה הארוכה מסומנת בקו נטוי מעל האות, למשל á. בדרך כלל הטעם נופל על ההברה הראשונה במילה.
בצ'כית יש הרבה עיצורים וצירופי עיצורים (צרורות). קיימת תופעה של ריכוך, הפיכת עיצור ל"רך" בסוף המילה בנטיות היחסה (שבע יחסות = שינויים במילים לפי תפקידן במשפט). בשפה נפוצות גם מילים ללא תנועה, כמו prst (אצבע).
התנועה בצ'כית מסומנת בכתיב על־ידי סימנים ברורים, וההבחנה באורך התנועה חשובה להגייה.
מופיעות טבלאות של עיצורים ותנועות, וכן כותרת על אוצר מילים בסיסי.
צ'כית נקראת גם בוהמית. זו שפה סלאבית מערבית. משפחה זו כוללת שפות קרובות כמו סלובקית ופולנית. כ‑12 מיליון אנשים מדברים צ'כית. כ‑10 מיליון מהם גרים ברפובליקה הצ'כית.
צ'כית הוכתה לכתב במאה ה‑13. בתקופות הרפורמות במאות ה‑15 וה‑16 התגבשה צורת הדיבור התקנית על פי דיבור פראג. (ניב = צורת דיבור מקומית.)
יש תנועות קצרות וארוכות. התנועה הארוכה מסומנת ב‑á. בדרך כלל ההברה הראשונה במילה מודגשת.
יש בצ'כית הרבה עיצורים וצירופי עיצורים. נמצאות גם מילים בלי תנועה, כמו prst (אצבע). יש שינויים במילים לפי התפקיד שלהן במשפט. אלה נקראים יחסות. יש שבע יחסות.
התנועות מצוינות בכתיב בעזרת סימנים פשוטים.
יש כותרת על אוצר מילים בסיסי.
תגובות גולשים