צ'נאי (בטמילית: சென்னை), שהייתה ידועה קודם כמדראס, היא העיר הרביעית בגודלה בהודו ובירת מדינת טאמיל נאדו. העיר יושבת על חוף קורומנדל, בצפון מפרץ בנגל (Bay of Bengal, ים גדול במזרח הודו). היא מפורסמת בחוף העירוני שלה, מרינה ביץ', אחד החופים העירוניים הארוכים בעולם.
השם מדראס מקורו במושג מדראספטנאם (Madraspatnam), הכפר לידו הקימה חברת הודו המזרחית הבריטית ב-1639 את המאחז המסחרי הראשון. לידו נוצר גם יישוב אחר בשם צ'נהפטנאם, ושני היישובים התמזגו בסופו של דבר. השם שונה רשמית לצ'נאי באוגוסט 1996, במסגרת רפורמת שמות.
במאה ה-1 לספירה היה כאן כפר דייגים קטן ליד מרכז מנהלי וצבאי. לאורך היסטורייתה של האזור שלטו בו ממלכות דרום הודו שונות. ב-1522 הגיעו פורטוגזים לבסיס נמל שנקרא סאו טומה, על שם השליח תומאס הקדוש.
בשנת 1639 השיגו הבריטים רצועת חוף ובנו מאחז מסחרי. מבצר סנט ג'ורג' נבנה זמן קצר אחרי זה, והפך לגרעין העיר הקולוניאלית. באמצע המאה ה-18 כבשו אותה הצרפתים לזמן קצר, והבריטים שבו לשלוט לאחר מכן. בסוף המאה ה-19 חיבור ברכבות שיפר את הקשרים בין צ'נאי ושאר הודו.
בשנת 1914 הופגזה העיר על ידי ספינה גרמנית במלחמת העולם הראשונה ופגעה במאגרים. לאחר עצמאות הודו ב-1947 נותרה צ'נאי בירת האזור, ותוך זמן קצר הפכה לבירת טאמיל נאדו המודרנית (מאז 1969). בשנים 1965, 1967 הייתה מוקד למאבקים בין טמילים והינדים. באסון הצונאמי של 2004 הגיע גל גדול לחוף וגרם לאבדות ולשינוי בקו החוף.
צ'נאי היא מרכז כלכלי ותעשייתי חשוב בדרום הודו, והשלישית בגודלה מבחינה פיננסית במדינה. התעשיות העיקריות כוללות שירותי תוכנה, יצור חומרה, שירותים פיננסיים ותעשיית הרכב. תעשיית הרכב בעיר מרוכזת מאוד ומפעילה כ-60% מפעילות ייצור הרכב במדינה. העיר כונתה לעתים "דטרויט של דרום אסיה". צ'נאי גם מרכז למיקור חוץ (outsourcing, העברת שירותים לחברות חיצוניות).
קבוצת העיתונות The Hindu, אחת מחברות ההוצאה לאור הבולטות, פועלת בעיר מאז המאה ה-19.
צ'נאי נקראת גם שם ליישוב גדול: תושביה מכונים "צ'נאייטים". בשנת 2001 מונה המטרופולין כ-6.4 מיליון תושבים, וב-2006 כבר כ-7.3 מיליון. צפיפות האוכלוסייה בעיר גבוהה מאוד: כ-25,016 איש לקמ"ר בעיר עצמה, וכ-5,847 איש לקמ"ר במטרופולין. הצפיפות מייצרת עומסי תנועה, למרות שימוש נרחב בתחבורה ציבורית.
היחס בין נשים לגברים בצ'נאי הוא כ-948 נשים לכל 1,000 גברים. שיעור האוריינות בעיר גבוה, כ-80.14%, לעומת ממוצע ארצי של כ-59.5%. כ-18% מהתושבים חיים מתחת לקו העוני. שפה מקומית בולטת היא ניב של טמילית שנקרא "מדראס בהשי", טמילית המעורבת במילים מאנגלית וטלוגו. יש גם קהילות דוברות אורדו, מלאיאלאם וטלוגו.
צ'נאי נחשבת גם "בירת השחמט של דרום הודו". שני אלופי עולם בשחמט יוצאו מהעיר: וישי אנאנד וגוקש דומרזו.
בסוף המאה ה-17 ישבה בסנט ג'ורג' קהילה של סוחרים יהודים ממוצא פורטוגזי. הקהילה התמקמה ברחוב סוחרי האלמוגים (Coral Merchants Street). לא נותרו אנשים מאותה קהילה במקום כיום.
צ'נאי (בטמילית: சென்னை) הייתה נקראת קודם מדראס. זו העיר הרביעית בגודלה בהודו. היא בירת מדינת טאמיל נאדו.
לפני הרבה שנים היה כאן כפר בשם מדראספטנאם. לידו היה כפר אחר בשם צ'נהפטנאם. בסוף הם התאחדו. ב-1996 שינו את השם לצ'נאי.
בתקופות קדומות היה במקום כפר דייגים. בסוף המאה ה-16 וה-17 באו פורטוגזים והולנדים. ב-1639 הגיעו הבריטים ובנו כאן מקום מסחרי. הם בנו גם את מבצר סנט ג'ורג'. מאוחר יותר העיר הוחזרה לידי הבריטים אחרי תקופה שהצרפתים כבשו אותה.
מאוחר יותר נבנו דרכי ברזל וקשרים לערים אחרות. אחרי עצמאות הודו ב-1947 נשארה צ'נאי עיירה חשובה. ב-2004 גל צונאמי גדול הגיע לחוף ופגע בעיירה. זה היה נורא ועשה נזק לחוף ולאנשים.
צ'נאי היא עיר תעשייתית גדולה. כאן יש מפעלים של תוכנה, ייצור חומרה ובנקים. תעשיית הרכב גדולה מאוד. זה אומר הרבה מפעלים שמייצרים מכוניות. בגלל זה קראו לה "דטרויט של דרום אסיה". בעיר גם עובדים הרבה חברות זרות שמוציאות משימות לחברות מקומיות (מיקור חוץ, כשחברות בחוץ עושות עבודה).
חיים בצ'נאי כמה מיליוני תושבים, בערך 6, 7 מיליון. החלק הפנימי שלה מאוד צפוף. בגלל זה יש הרבה פקקי תנועה.
הרבה אנשים יודעים קרוא וכתוב. בערים יש דיבורים מיוחדים בטמילית שמערבבים מילים מאנגלית וטלוגו. יש גם אנשים שמדברים אורדו, מלאיאלאם וטלוגו.
צ'נאי מפורסמת בשחמט. אלוף העולם וישי אנאנד בא משם. גם השחקן הצעיר גוקש הגיע מצ'נאי.
מאה ה-17 ישבו כאן סוחרים יהודים קטנים ליד מבצר סנט ג'ורג'. הם גרו ברחוב שנקרא "סוחרי האלמוגים". היום כבר לא נותרו אנשים מאותה קהילה כאן.
תגובות גולשים