צבי אלימלך שפירא

רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (נודע כבעל "בני יששכר"; 1783, 1841) היה אדמו"ר, ראש חסידים ומנהיג רוחני, בדור החמישי של החסידות.

נולד ביאבורניק שבגליציה. אביו היה מורה לתינוקות. אמו הייתה קרובת משפחה של רבי אלימלך מליז'נסק, שנודע ברוחניותו. לפי המסורת המשפחה ביקשה מרבי אלימלך ברכה לאריכות ימים, והוא הורה לתת לתינוק את השם אלימלך. כדי לא להצמיד שם של אדם חי, הוסיפו הוריו את השם צבי.
חלק מהמקורות מציינים שהחליף את שם המשפחה מלנגזם לשפירא אולי כדי להימנע משירות צבאי. הוא הינשא לחנה מינדל, בתו של הרב שמואל מציטש.

למד אצל כמה מהתנאים הבולטים של תקופתו, ובהם תלמידים של החוזה מלובלין. שימש כרב ואדמו"ר בדינוב, שם הייתה חצרו המרכזית, וכן שימש בערים נוספות. קידם לימוד הקבלה, תורת המיסטיקה היהודית, שהיא לימוד על היסודות הנסתרים של המציאות הדתית. הוא התנגד בתוקף להשפעת המשכילים, קבוצת יהודים שלקחה גישות רציונליות וניו-לייטנינג.
במונקאץ' אסר על פיטום אווזים בגלל חשש שהכבד המנופח הוא סימן לטריפה, מה שגרם עימותים עם שליטי העיר והוא חזר לדינוב. נהג לחתום מכתבים בחתימה אוהבת ונדיבה כלפי עם ישראל.
נפטר בדינוב ב־11 בינואר 1841 בגיל 58. השאיר ארבעה בנים ושלוש בנות. בנו רבי דוד מילא את מקומו כאדמו"ר.

כתב עשרות חיבורים על התורה שבכתב ושבעל פה. ספריו משלבים עומק הלכתי עם פרשנות חסידית. השתמש לעיתים בגימטריות, פירושים המבוססים על ערכי המספרים של האותיות, ובסימוכין מן המקרא ומחז"ל. כתביו שימרו מסורות של רבני החסידות הקודמים.
הכירו לו כמה מנהגים שסייעו להבעה החסידית: אמר שקיום חזרה על מזמור קכ"א בתהילים (שיר למעלות) ארבע פעמים ביום יכול לסייע בזיווגים. עודד להשמיע פרחים ועשבים ברצפת בית הכנסת בשבועות, כמחווה לשמחת מתן התורה, והדגיש את חשיבות לימוד הזוהר, ספר מרכזי בקבלה. הוא סבר שגם מי שאינו בקי בפרטים יכול ליהנות ולהיטהר מלימוד הזוהר.

ממנו יצאה שושלת דינוב שהתפצלה לחצרות רבות. בין השורות שרדו חסידויות כמו מונקאטש ובלאז'וב. רבים מצאצאיו כיהנו כרבנים ואדמו"רים.

בבין צאצאיו ובנו הבולט היה רבי דוד, שהמשיך את חצר דינוב. מצאצאיו נעשו אדמו"רים ידועים, ביניהם רבי חיים אלעזר ממונקאטש.

חיבורו המפורסם ביותר הוא "בני יששכר". הספר זכה למהדורות רבות ונחשב לקלאסיקה חסידית. יש גם חיבורים שהושחתו או אבדו, לפי עדויות המשפחה. מהדורות מעודכנות והערות נוספות נדפסו על ידי מוסדות משפחתיים ומכוני מחקר שונים.

רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (1783, 1841) היה מנהיג חסידי. כינו אותו "בעל בני יששכר" על שם ספרו המפורסם.

נולד בגליציה. משפחתו קיבלה ברכה מחבר משפחה רוחני גדול. לכן קראו לו אלימלך והוסיפו גם שם צבי.

הקים ואפה אדמו"רות (משפחה של תלמידים ליד רב). חצרו העיקרית הייתה בדינוב. לימד תורות רוחניות שנקראות קבלה. קבלה היא לימוד על סודות הרוח והאמונה.
הוא קרא לשמור על מסורת הדת, ולעיתים התנגש עם מי שרצה לשנות דברים.

כתב ספרים על תורה ומנהגים. ספרו המרכזי הוא "בני יששכר".
החל כמה מנהגים: לחזור על מזמור קכ"א בתהילים ארבע פעמים ביום כבקשה לזיווג. עודד לפזר פרחים על רצפת בית הכנסת בשבועות, כחגיגת מתן התורה.

נפטר ב־1841. ילידיו המשיכו לשמש כרבנים. שושלת דינוב הולכת ומתפזרת לחצרות אחרות, כמו מונקאטש. שמו וזיכרונו נשמרים בזכות כתביו ודרכו.