ציוד צלילה הוא הכל שצריך לצולל כדי לצלול בבטחה.
חליפת הצלילה מגנה על הצולל בעיקר מפני איבוד חום ונזקי עור כמו שריטות או צורבות. יש חמש סוגי חליפות לפי מידת האטימות וטמפרטורת המים: חליפת בגד גוף (לייקרה, לא אטומה, מתאימה למים חמים), חליפה רטובה (נאופרן, גומי מוקצף שמאפשר כניסת מים אך שומר חום), חליפה חצי-יבשה, חליפה יבשה (אטומה, מאפשרת ללבוש בגדים חמים מתחתיה) וחליפות עם מים חמים שמחוברות לצינור חימום. חליפות מגדילות ציפה, ולעיתים נדרשת חגורת משקולות לפיצוי.
מכל הגז נישא על הגב ומספק אוויר לנשימה. בדרך כלל זה אוויר בלחץ גבוה, אך משתמשים גם בנייטרוקס (אוויר עם יותר חמצן) ובהליום בתערובות מיוחדות לצלילה עמוקה. החלפת חנקן בחמצן מקטינה סיכון לדקומפרסיה אך מעלה סיכון להרעלת חמצן; החלפת חנקן בהליום מפחיתה שיכרון מעמקים אך יקרה יותר.
הווסת מורידה את לחץ הגז מהמכל ללחץ שניתן לנשום בעומק. זה נעשה בשני שלבים: דרגה ראשונה מפחיתה את הלחץ ללחץ ביניים, ודרגה שנייה מספקת את האוויר לפי דרישה. קיימת טבעת גומי (O-ring) לאטימה, ושני סוגי חיבור למכל: DIN ו-YOKE, כאשר DIN נחשב בטיחותי יותר. למד לחץ (מחובר לדרגה הראשונה) מראה כמה אוויר נשאר, ולעיתים מצורף מד עומק. צינור לחץ נמוך מחבר את הדרגה השנייה לפה; יש צינור נוסף שנקרא "אוקטופוס" לשיתוף אוויר עם צולל אחר, וצינור אינפלייטור לניפוח מאזני הציפה.
מחשב צלילה עוקב אחרי זמן ועומקים ומחישב מגבלות להימנעות ממחלת הדקומפרסיה. בחלק מהמחשבים יש חיישן לחץ למכל.
מאזן הציפה מאפשר שליטה בנפח ובהתאם בציפה של הצולל. מנפחים או מרוקנים תאי אוויר במאזן כדי לשמור ציפה נייטרלית או לצוף על פני המים. האוויר למאזן מגיע מהמכל או מנשיפה מהפה. בדרך כלל המאזן מחובר למכל ומחזיק אותו על הגב, ויש לו שסתומים לפליטת אוויר וכיסים לציוד.
המסכה מאפשרת ראייה במים. היא מכסה גם את האף כדי להשוות לחצים בתוך המסכה. העדשות הן מזכוכית מחוסמת, והחלק הסותם עשוי מסיליקון או גומי. רצועות אלסטיות מאחידות את המיקום על הראש.
שנורקל הוא צינור קצר לנשימה מהאוויר על פני המים בזמן שחייה. הצינור קצר כדי לא להחזיר אוויר נשוף וכדי להקל בפינוי מים שנכנסו אליו. ברוב השנורקלים יש שסתום אל-חזור שמקל על ריקון מים.
משקולות מפחיתות ציפה ועוזרות לשקוע. בדרך כלל עשויות עופרת ומונחות על חגורת מותניים או בכיסים במאזן.
סנפירים מקלים ותורמים לדחיפת הרגל במים. יש סנפירים עם רצועה מאחור (שנלבשים על בוטיס, נעלי צלילה) וסנפירים בצורת נעל על רגל יחפה. לסנפירים ללא עקב יש יתרון באחיזה ובצורך בנעל מתאימה. יש גם מונופין, שמשמש בעיקר בצלילה חופשית.
נעלי הצלילה (בוטיס) מגנות על כף הרגל במים וביבשה. הן משפרות התאמה לסנפיר ומונעות פציעות בדרך אל המים.
סכין צלילה מיועד לחיתוך חבלים או רשתות. הוא בדרך כלל ללא שפיץ חד מסוכן, ולעיתים כולל מסור לחיתוך חבלים עבים. מיקומו נקבע לפי נוחות הצולל.
שעון עמיד למים ומשולב עם מד עומק הם אביזרי בטיחות חשובים. בלי שעון ומד עומק קשה לצלול לפי טבלאות דקומפרסיה. בצוללות עם מחשב צלילה ניתן לוותר על שעון ומד עומק נפרדים.
יש מגוון אביזרים להגברת הבטיחות: אוקטופוס לשיתוף אוויר, אמצעי תקשורת תת-מימיים, כלים נוספים, מצפן, מצוף סימון וסכין. פועלות גם מכשירים לזיהוי מצבי נשימה והצפה אל פני המים, בהם מוצרים מפותחים בישראל ומחוץ לה.
מערכת נשימה סגורה ממחזרת את האוויר שהצולל נושם. יש בה שני מכלים, בדרך כלל כ-3 ליטר כל אחד: מכל מדלל (diluent) ומכל חמצן 100%. אחרי שאיפה ונשיפה, פחמן דו-חמצני מסונן על ידי "סופח". המערכת משיבה חמצן לפי מדידות, וכך שומרת על תערובת נשימה מתאימה. היא מפחיתה יצירת בועות על פני המים ומאריכה את טווח הצלילה, ולכן נפוצה בקרב צלמים תת-מימיים, צוללים טכניים וחוקרי מערות.
ציוד צלילה הוא מה שצריך לצלול בבטחה.
חליפה שומרת על חום הגוף ומגנה מפני שריטות. יש חליפות דקות למים חמים וחליפות עבות שמונעות כניסת מים במים קרים.
המכל על הגב נותן אוויר לנשימה. יש לעיתים תערובות מיוחדות עם יותר חמצן או הליום.
הווסת מורידה את הלחץ מהמכל כדי שאפשר יהיה לנשום. יש שני חלקים: הראשון ממטב את הלחץ, והשני נותן אוויר לפי הצורך. מד לחץ מראה כמה אוויר נשאר.
המאזן מאפשר לצולל לעלות או לצוף או להשאר בשקט בעומק. ממלאים או מרוקנים בו אוויר כדי לשנות ציפה.
המסכה מאפשרת לראות וכוללת גם את האף כדי להשוות לחצים. העדשות הן מזכוכית חזקה, והמסכה אטומה עם סיליקון.
שנורקל הוא צינור קצר לנשימה מעל המים. הוא קצר כדי לא לינוק אוויר ישן ולהקל על ניקוי מים.
משקולות עוזרות לשקוע במים. הן בדרך כלל מעופרת ומונחות על חגורה או במאזן.
סנפירים מקלים בשחייה. יש עם רצועה מאחור או בצורת נעל. יש גם מונופין לצלילה חופשית.
נעלי צלילה מגנות על הרגל ומשפרות התאמה לסנפיר.
סכין מיועד לחתוך חבלים. הוא בדרך כלל קצר ובטוח יותר מהסכינים הרגילים.
שעון ומד עומק חשובים כדי לדעת כמה זמן ועומק. הם מסייעים להימנע מסכנות צלילה.
יש אביזרים לשמור על בטיחות, כמו אוקטופוס לשיתוף אוויר, מצוף סימון ומצפן.
זו מערכת שממחזרת אוויר שננשם. היא מסננת פחמן דו-חמצני ומחזירה חמצן. כך צריך פחות גז ויוצרים פחות בועות על פני המים.
תגובות גולשים