צלילה חופשית

צלילה חופשית (Freediving, אפניאה, ללא נשימה) היא צלילה ללא מכשירי נשימה חיצוניים. הצולל נושם אוויר בריאות בלבד, ולעיתים משתמש בסנפירים, מסכה, משקולות ושנורקל. המטרה היא להישאר מתחת למים זמן רב או להגיע לעומק גדול במשימה אחת.

ספורט אתגרי זה כולל שיאים מרשימים: עד 2018 השיא בעומק הוא 253 מטרים (Herbert Nitsch), ושיא עצירת נשימה סטטית הוא 11:54 דקות (Branko Petrović). הסכנה העיקרית היא אובדן הכרה מתחת לפני המים.

צלילה חופשית משמשת להנאה, ספורט, ולציד תת-מימי. היא דורשת מערך בטיחות: צוללי חירום בעלי הכשרה רפואית, צוות רפואי וציוד החייאה תקני. צלילה ללא מערך כזה מסוכנת.

צלילה חופשית נעשתה מאז ימי קדם לאיסוף מזון, ספוגים ופנינים, ולמשימות חילוץ או צבאיות. ביוון העתיקה קיימו צוללים מרכזים לקציר ספוגים. צוללים הגיעו לעומקים של כ-30 מטר והשתמשו במשקולות כבדות.

במצור על צור ב-332 לפני הספירה השתמשו צוללים לחיתוך כבלי עוגנים. שליית הפנינים החלה ביפן לפני כ-2,000 שנה. הפנינים הגדולות היו שייכות לעתים לסולטן, וחלקן הוברחו לאירופה.

יש שבעה סגנונות עיקריים בתחרויות. העיקריים:
- משקולות קבועות (CWT): משקל קבוע במשך הצלילה. מונופין או זוג סנפירים.
- ללא עזרים (CNF): אסור להשתמש בסנפירים או בחבל.
- עצירת נשימה דינמית (DYN): מרחק אופקי מקסימלי מתחת למים בנשימה אחת.
- צלילה חופשית/משיכה (FIM): משיכה בחבל בלבד להעמקה ולעלייה.
- משקולות משתנות (VWT) ו-ללא הגבלה (NLT): שימוש במשקולת לצניחה, ועלייה באמצעות בלעדיו או שיטות אחרות. סגנון NLT אינו רשמי, מפני הסיכון הגבוה.
- עצירת נשימה סטטית (STA): החזקת נשימה סטטית מתחת למים לאורך זמן, סגנון תחרותי בלבד.

לעתים משתמשים בציוד פשוט כמו סנפירים, מסכה ומשקולות. ציוד כבד אינו חובה תמיד.

כאשר הפנים נוגעות במים מופעל רפלקס הצלילה, מנגנון חיסכון בחמצן בגוף. רפלקס זה חוסך חמצן יותר במים קרים. הוא משפיע על פעולת הלב, נשימה וזרימת הדם.

המים מפעילים לחץ על הגוף. כל 10 מטר עומק מוסיפים כ-1 אטמוספירה (1 ATM) של לחץ. בריאות מכילות גזים, ולכן נפחן קטן עם העלייה בלחץ. חוק בויל קובע יחס הפוך בין לחץ לנפח הגז, כלומר, כשהלחץ גדל, הנפח קטן.

הלחץ משפיע במיוחד על אזורים מלאי אוויר בגוף, כמו האוזניים והריאות. במהלך צלילה, הדם יכול לזרום לבית החזה ולהגן על הריאות מפני קריסה.

היפרוונטילציה (נשימות מהירות ועמוקות לפני הצלילה) מפחיתה את רמת CO2 בדם. CO2 נמוך מדכא את תחושת הצורך לנשום, ולכן עלול להוביל לאובדן הכרה פתאומי.

עלפון מים רדודים (Shallow Water Blackout) היא אובדן הכרה במים רדודים עקב ירידה חדה בלחץ החלקי של החמצן בריאות בסיום הצלילה. תופעה קרובה היא איבוד שליטה מוטורית (Samba או LMC), עוויתות בגלל חוסר חמצן במוח.

צוללים מיומנים לומדים להקשיב לגוף ולהיערך נכון. תמיד צוללים בזוג כדי לאפשר סיוע במצב חירום.

ניקולס מבולי מת ב-17 בנובמבר 2013 לאחר שאיבד הכרה בזמן עליה מצלילה של 72 מטר בסגנון ללא עזרים (CNF). סטיבן קינאן, צולל בטיחות, נהרג ב-22 ביולי 2017 בעת שציפה צלילה של אלסיה זקיני; מותו תועד בסרט "לנשום עמוק".

צלילה חופשית (אפניאה, ללא נשימה) היא צלילה בלי מסכת אוויר. הצולל נושם לפני שהוא צולל ומתמקם מתחת למים עד שהוא חייב לנשום.

חלק מהצוללים משתמשים בסנפירים ובמסכה. אחרים צוללים רק עם המשקולות.

אנשים צוללים מאז עתיקה כדי לאסוף אוכל, ספוגים ופנינים. ביפן צוללים שלו פנינים לפני כ-2,000 שנה.

יש כמה סגנונות בתחרויות. דוגמאות:
- משקולות קבועות: משקל קבוע והצולל שוחה למטה ולמעלה.
- ללא עזרים: אסור להשתמש בסנפירים או בחבל.
- עצירת נשימה סטטית: מחזיקים נשימה בזמן שראש מתחת למים.

סנפירים, להנעה מהירה.
מסכה, לראות במים.
משקולות, עוזרות לרדת.

כשפני האדם נוגעות במים, הגוף חוסך חמצן. זה עוזר להישאר מתחת למים זמן רב יותר.

לחץ זה כוח שמפעילים המים על הגוף. כל 10 מטר עומק מוסיפים עוד לחץ.
הלחץ מכווץ את האוויר בריאות, לכן נפח האוויר קטן בעומק.

היפרוונטילציה, נשימות מהירות לפני צלילה. זה מסוכן.
שמתחילים לשחות, אפשר לא להרגיש צורך לנשום בגלל CO2 נמוך. אז יכול לקרות עלפון מים רדודים, אובדן הכרה במים רדודים.

תמיד צוללים בזוג. זוג יכול לעזור אם מישהו צריך עזרה.

ניקולס מבולי מת ב-17 בנובמבר 2013 כשעלה מצלילה של 72 מטר בסגנון ללא עזרים. סטיבן קינאן נהרג ב-22 ביולי 2017 בזמן שעמד כצלל בטיחות בזמן צלילה גדולה.