צלקת

צלקת היא סימן או מבנה חזותי שנוצר בתהליך ביולוגי של ריפוי פצע בעור או בכל רקמה אחרת.
רקמת צלקת אינה זהה לרקמה שהוחלפה, והיא בדרך כלל בעלת איכות תפקודית נמוכה יותר.
לדוגמה, צלקות בעור מגיבות פחות מגן לקרינה אולטרה‑סגולה (UV). בנוסף, בלוטות זיעה, מלנוציטים (תאים שמייצרים פיגמנט צבע בעור) וזקיקי שיער אינם מתפתחים ברקמה התחליפית.
התקפי לב עלולים לגרום ליצירת צלקות בשריר הלב. צלקות אלה יכולות להחליש את השריר ולהעלות את הסיכון לאי‑ספיקת לב.
ישנם גם רקמות שיכולות להתאחות בלי אובדן תפקוד או מבנה. עצם, למשל, עלולה להיות חזקה יותר לאחר איחוי שבר.
צלקות בעור נוצרות כאשר הדרמיס נפגע. הדרמיס היא השכבה העמוקה והעבה של העור.
רוב הצלקות בעור הן שטחיות והסימן שנשאר קל. אדמומיות אחרי פצע שטחי בדרך‑כלל מתפוגגת בתוך כמה שבועות ואינה נחשבת לצלקת.
הגוף מתקין סיבי קולגן חדשים כדי לתקן את הנזק. קולגן הוא חלבון תומך שיוצר סיבים בעור. מכיוון שהגוף לא משחזר באופן מושלם את הרקמה, המרקם והאיכות של הרקמה החדשה יהיו שונים מהסביבה.
ישנם שני סוגים של צלקות שנוצרות כתוצאה מייצור עודף קולגן.
לחלופין, צלקת יכולה להופיע כגומחה שקועה בעור. גומחים כאלה נוצרים כאשר מבנים תומכים מתחת לעור, כמו רקמת שומן או שריר, אבדו.
לא ניתן להיפטר לגמרי מצלקת, מכיוון שתמיד יישארו עקבות. עם זאת, ניתן לשפר את המראה של האזור באמצעות טיפולים שונים.

צלקת היא סימן שנוצר כשהגוף מרפא פצע בעור או ברקמות אחרות.
הצלקת שונה מהרקמה שהייתה שם קודם. היא יכולה לעבוד פחות טוב.
לדוגמה, צלקת בעור מגנה פחות מקרני שמש. בה במקום אין בלוטות זיעה, תאים שמייצרים צבע בעור, ולא זקיקי שיער.
צלקת נוצרת כשהדרמיס נפגעת. הדרמיס היא השכבה העמוקה של העור.
לא כל אדמומיות היא צלקת. אדמומיות שעוברת אחרי כמה שבועות אינה נחשבת לצלקת.
הגוף בונה סיבים של קולגן כדי לתקן. קולגן הוא חלבון שעוזר לתמוך בעור.
לפעמים הגוף מייצר יותר מדי קולגן. אז הצלקת יוצרת שטח מוגבה או צלקת לא רגילה.
לעתים הצלקת שקועה. זה קורה אם נעלמו רקמות תמיכה כמו שומן או שריר.
לא ניתן להעלים צלקת לגמרי. אפשר לשפר את המראה שלה בעזרת טיפולים שונים.