צמח הוא מרכז אזורי בעמק הירדן במקום בו עמדה העיירה הערבית סמח' (سمخ). צומת צמח מקשר לכביש 92 ומוביל לטבריה, למזרח הכנרת ולרמת הגולן. במקום פועלים אזור תעשייה בשם "מפעלי צמח", המכללה האקדמית כנרת, משרדי המועצה האזורית עמק הירדן, חוף ים, מרכז קניות, מרכז תרבות בית גבריאל ותחנת כיבוי אש מרכזית לעמק הירדן.
ייתכן שהשם מצביע על יישוב יהודי מתקופה ביזנטית, ומופיע גם בתלמוד הירושלמי. עם זאת, לא נמצאו ממצאים ארכאולוגיים ברורים מהתקופה הביזנטית בשטח הכפר. היישוב העיקרי אז היה בתל בית ירח, כקילומטר וחצי מערבה.
סמח' תועדה כבר ב-1799 על ידי הקרטוגרף פייר ז'אקוטן. המטיילים במאה ה-19 תיארו כפר של כמה עשרות בתי בוץ ובתים מאבן בזלת. החל מסוף המאה ה-19 הגיעו לכפר גם מהגרים מאלג'יריה וממצרים. ב-1905 נבנתה באזור מסילת רכבת, רכבת העמק, והוקמה תחנת רכבת שתרמה לפיתוח האזור.
במהלך מלחמת העולם הראשונה שימש המיקום בסיס לצבא העות'מאני ולקבוצות גרמניות. הוקם שם גם שדה תעופה צבאי ובית חולים צבאי. ב-25 בספטמבר 1918 כבשו כוחות הפרשים האוסטרלים את העיירה ותחנת הרכבת.
בימי המנדט הבריטי שימשה סמח' כתחנת גבול בין ארץ ישראל המנדטורית וסוריה שבחסות צרפת. במקום פעלו תחנת מכס, תחנת סגר לבעלי חיים ומחנה לחיל הספר. הבריטים שיפרו את המזח על חוף הכנרת וסללו כביש טבריה, צמח. שירות הרכבת שוחזר לתנועה, והעיירה התפתחה כמרכז מסחרי באזור.
במפקדי המנדט נמנו אלפי תושבים באזור; ברשומות של 1931 וב-1945 נרשמו נתונים על אוכלוסייה ושטחי אדמות ובהם בעלות ערבית ויהודית.
במהלך 1948 התפתחו אלימות ומבצעים צבאיים סביב העיירה. בתחילת 1948 התקיימו התקפות מצד כנופיות מחוץ לגבולות, וכן פעולות תגמול שעשו כוחות יהודיים. ב-24, 28 באפריל 1948 התרחשה פעילות צבאית קשה; ב-28 באפריל העיירה פורקה בתושביה, וב-3 במאי נמלטו אחרוני התושבים. בהמשך, בתחילת יוני־מאי, נכבשה צמח על ידי כוחות ישראלים (21 במאי) לאחר קרבות שכללו גם ירי על צירים ושימוש בתותחים.
לאחר הקמת המדינה שימשה תחנת המשטרה במקום כמפקדת חטיבת העמקים עד להחלטת צה"ל לסגור את החטיבה ב-2003.
בנובמבר 1950 הוקמה מעברת צמח, מחנה זמני לעולים, בו התגוררו כ-700 איש, רובם עולים מתימן וקבוצה מעיראק. המעברה פונתה וילדיה ועוזביה הועברו ליישובים שונים עד אמצע שנות ה-50.
בעשורים שלאחר מכן נבנה במקומה מרכז אזורי שכולל את מפעלי צמח, המכללה האקדמית כנרת (נוסדה ב-1965), משרדי המועצה, חוף ופעילויות תרבות. בית גבריאל נפתח ב-1993. על חוף הכנרת הוקמו מדשאות ואמפיתיאטרון לאירועים; בין 1978 ל-2011 התקיים במקום פסטיבל "ליל אהבה בצמח" שמשך קהל גדול של בני נוער.
בשנים האחרונות שוקמה תחנת הרכבת הנטושה במסגרת הקמת קמפוס דרום של המכללה האקדמית כנרת. פרויקט השימור והבנייה של המעונות הושלם ב-2015.
השדה הוכן בימי המלחמה בידי הגרמנים והעות'מאנים ושימש טייסות בקיץ 1918. לאחר המלחמה החזיקו הבריטים בשדה; בשנות ה-30 שימש כתחנה בקו בינלאומי של חברת אימפיריאל איירווייז, ובשנות ה-40 הופעלו קווים אזרחיים מקומיים לזמן קצר.
בתמונות הישנות מופיעים שרידי גשר צנברי, שרידי תחנת הרכבת ומגדל המים, אנדרטת זיכרון וצילומים אוויריים של צמח משנות ה-30.
צמח הוא מקום בעמק הירדן ליד הכנרת. פעם היה כאן הכפר הערבי סמח'. ליד הכפר עמדו תחנת רכבת ושדה תעופה.
אולי השם זוכר יישוב ישן מהתקופה הביזנטית. לא נמצאו חפצים ישנים שהוכיחו זאת.
בנוסף לבתים מבוץ היו גם בתים מאבן. בתחילת המאה ה-20 הובילה לכאן רכבת. בשנים של מלחמת העולם הראשונה היה כאן בסיס צבאי ושדה תעופה. ב-1918 נכבשה העיירה על ידי כוחות בריטים ואוסטרלים.
הבריטים הפכו את המקום לתחנת גבול עם סוריה. הם בנו מזח על חוף הכנרת וסללו כביש לטבריה. העיירה גדלה והפכה למרכז מסחרי.
ב-1948 קרו קרבות באזור. התושבים הערביים עזבו אז את העיירה. אחר כך המקום נכבש והתחנה שימשה פיקוד צבאי.
בשנות ה-50 הוקמה כאן מעברה, מחנה זמני לעולים. אחרי כן נבנה מרכז אזורי עם מפעלי תעשייה, המכללה האקדמית כנרת (1965), חוף, מרכז תרבות ובית ספר. במשך שנים התקיים כאן פסטיבל גדול לנוער.
השדה שימש מטוסים צבאיים במלחמה. בשנות ה-30 הגיעו לכאן גם מטוסים אזרחיים בקו בין יבשות.
בתמונות הישנות רואים את שרידי הגשר, את תחנת הרכבת ואת האנדרטה לזכר הנופלים.
תגובות גולשים