צפון תימן

צפון תימן הוא הכינוי לרפובליקה הערבית התימנית (בערבית: الجمهورية العربية اليمنية). רפובליקה היא מדינה שבה השלטון אינו מלוכה, אלא גוף מנהיגים שנבחר או מונצח אחרת. הרפובליקה התקיימה בין 1962 ל-1990.

לפני כן הייתה באזור הממלכה המותוואכלית של תימן (1918, 1962). ממלכה היא מדינה שמונהגת על ידי מלך או משפחה מלוכנית. שתי התקופות שלטו בחלק המערבי של תימן של היום.

המונח "צפון תימן" הופיע רק ב-1967, אחרי שדרום תימן זכתה בעצמאות. עד אז כונתה כל אחת מהמדינות פשוט "תימן". כדי להבדיל בין חלקה הדרומי של תימן (דרום/עדן) לבין החלק הצפוני (צנעא), החלו להשתמש בכינוי זה.

האזור נכבש על ידי כוחות האסלאם במאה השביעית והשתייך תחילה לח'ליפות ראשידון ואז לח'ליפות אומיה. לאחר התפוררות בית עבאס השתלטו על הצפון אימאמים מזיידיות, מנהיגים דתיים-פוליטיים של זרם שיעי זה. בתקופות שונות נכבשה הארץ גם על ידי האימפריה העות'מאנית.

מבחינה היסטורית, דרום תימן נשלטה זמן רב על ידי הבריטים, והקשר הזה החל במאה ה-19. אחרי תבוסת האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה קיבלה צפון תימן עצמאות ב-1918, ללא מאבק אלים גדול.

ב-26 בספטמבר 1962 הודח האימאם מוחמד אל-בדר בהפיכה צבאית. למורדים סייע הצבא המצרי, שנשאר באזור עד 1967. מאמצי המלוכנים לשוב לשלטון נכשלו.

לבסוף, ב-22 במאי 1990 התאחדו צפון ודרום תימן ברפובליקה הערבית המאוחדת, תימן המודרנית.

צפון תימן הוא השם שניתן למדינה בצפון תימן של היום. שמה הרשמי היה הרפובליקה הערבית התימנית. רפובליקה היא מדינה בלי מלך.

השם "צפון תימן" הופיע אחרי 1967. קודם לכן כל האזור כונה פשוט תימן. השם עזר להבדיל מהחלק הדרומי.

האזורים האלה נכבשו על ידי כוחות האסלאם במאה השביעית. במשך שנים שלטו כאן אימאמים. אימאם הוא מנהיג דתי ופוליטי.

במאה ה-19 החזיקו העות'מאנים בצפון. הבריטים שלטו בחלק הדרומי. אחרי מלחמת העולם הראשונה קיבלה צפון תימן עצמאות ב-1918.

ב-1962 הודח המלך על ידי חיילים. מצרים סייעה למורדים עד 1967. ב-1990 צפון ודרום תימן התאחדו למדינה אחת, תימן.