הצריח (נקרא גם טוּרה; בספרדית: torre) הוא כלי בשחמט. כל שחקן מתחיל עם שני צריחים, כל אחד בפינה של השורה האחרונה.
הצריח נע רק בקווים ישרים, אופקית או אנכית, עד שחסם עוצר אותו. הוא מכה על ידי כניסה לערוגה שבה עומד הכלי המוכה. הצריח משתתף במהלך מיוחד עם המלך הנקרא הצרחה; בהצרחה המלך והצריח זזים בו-זמנית כדי להגן על המלך.
בעוצמתו הצריח הוא הכלי השני בחוזקו על הלוח. נהוג להעריכו בחמישה נקודות, כ־שתי נקודות יותר מרץ (כלי רץ בלוח) או פרש (כלי שקופץ בצורת L). לכידת צריח במחיר הקרבת רץ או פרש נקראת "רווח טיב", כלומר הרווחת כלי גדול תמורת כלי קטן.
בתחילת המשחק הצריחים בדרך כלל חסומים על ידי רגלי (החיילים הקטנים). שחקנים נוטים להצמיד אחד לצידו אחרי הצרחה, וכך להעביר אותו לטור פתוח, טור שבו אין רגלי, כדי לשלוט בקווים. נהוג גם להכפיל צריחים, להעמיד שני צריחים באותו טור או שורה כדי שהם יגנו זה על זה.
עוצמת הצריח גדלה בסוף המשחק, כשהלוח מתפתח והצריח יכול לנוע מרחקים ארוכים. לעתים די ביתרון של צריח אחד כדי להשיג מט ולנצח. צורתו ושמו של הצריח מקורם במגדלים מבוצרים מההיסטוריה.
הצריח הוא כלי בשחמט. קוראים לו גם טורה. בספרדית זה "torre".
כל שחקן מתחיל עם שני צריחים בפינות הלוח. הצריח הולך ישר. הוא יכול ללכת ימינה, שמאלה, למעלה ולמטה.
הצריח יכול לקחת כלי של היריב אם הוא מגיע לריבוע שבו הכלי עומד. יש מהלך מיוחד שנקרא הצרחה. בהצרחה המלך והצריח זזים ביחד.
הצריח נחשב לחזק. מעריכים אותו ב־5 נקודות. לפעמים תחרות על צריח מובילה לרווח חומרי. זה אומר להרוויח כלי חזק תמורת כלי קטן.
בתחילת המשחק הצריחים לרוב חסומים על ידי רגלים (החיילים). משחקים מנסים להציב צריח בטור פתוח, כלומר טור בלי רגלים. גם אפשר להציב שני צריחים ביחד בטור אחד.
בסוף המשחק הצריח חזק יותר, כי הוא יכול לנוע רחוק ולעזור להשיג מט.
תגובות גולשים