צ'יאונה סוגיהארה

צ'יאונה (סמפו) סוגיהארה (1 בינואר 1900, 31 ביולי 1986) היה דיפלומט יפני. בהיותו קונסול יפן בקובנה שבליטא הציל אלפי יהודים בשואה. על מעשיו הוכר כ"חסיד אומות העולם".

סוגיהארה נולד ביפן וגדל במשפחה עם עניין בשפות ובחינוך. אביו רצה שיילמד רפואה, והוא בחר בספרות אנגלית. בעבודתו במשרד החוץ למד גרמנית ורוסית, שירת בחארבין ובמשך זמן קצר בהלסינקי. המיר את דתו לנצרות פרבוסלאבית (זרם של הנצרות), והתפטר זמנית במחאה על מעשי הכיבוש היפני בסין. לאחר חזרתו התחתן עם יוקיקו קיקוצ'י.

ב־1940, כשהסובייטים כבשו את ליטא, הגיעו לקונסוליה פליטים יהודים רבים. סוגיהארה החל להנפיק אשרות מעבר ליפן. אשרת מעבר היא ויזה שמאפשרת לעבור דרך מדינה בעת נסיעה ליעד אחר. רבים קיבלו קודם אישור יעד פיקטיבי מהממשל ההולנדי, למשל לאי קורסאו.

המסלול כלל נסיעה ברכבת הטרנס-סיבירית עד ולדיווסטוק, ואז ספינה ליפן. הנסיעה ארכה יומיים-עשרות ימים והיתה יקרה (כ־180 דולר אז). סוגיהארה ביקש אישור מהממונים כמה פעמים ונענה בשלילה. לבסוף, החל ב־31 ביולי 1940 החל להנפיק ויזות בעצמו עד סגירת הקונסוליה בספטמבר.

הוא וכתב ידו הספיקו להנפיק אלפי ויזות. לפי יד ושם הונפקו לפחות 1,600 ויזות. סוגיהארה העריך עד 3,500, וחלק מהמקורות מעריכים שמספר הניצולים הגיע ליותר מ־2,200 ואף עד 10,000. אשתו ועוזרו סייעו בכתיבה המרתונית, ובחלק מהזמן סייע גם משה זופניק.

עבודתו איפשרה גם את יציאתם של תלמידי ישיבת מיר בדרכים מיוחדות, והפעילות שלו שיתפה פעולה עם תיווך מקומי כמו זה של אברהם סצוזו קוצוג'י.

סוגיהארה נעצר על ידי הסובייטים בסוף המלחמה ושהה כמעל שנה במחנה מעצר. כששב ליפן פוטר ממשרד החוץ ועבד בעבודות יד שונות. בשנות ה־60 עבד בחברה מסחרית ברוסיה במשך כ־16 שנה. ב־1969 ביקר בישראל ונפגש עם זרח ורהפטיג, מיהם בין מי שהציל.

ב־4 באוקטובר 1984 הוכר על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם. הוא סירב לקבל כיבודים, וקיבל רק מלגה לבנו. נפטר ב־31 ביולי 1986 בגיל 86.

בין המוכרים שהציל נמנים זרח ורהפטיג (שהפך לשר בישראל) ותלמידי ישיבת מיר. רבים אחרים, בין אנשי ציבור ורבנים, ניצלו בזכות אשרות המעבר שהנפיק.

הכרה רשמית בידי יד ושם ב־1984 והנצחה בזכרון ההיסטורי.

צ'יאונה (סמפו) סוגיהארה (1900, 1986) היה דיפלומט יפני. דיפלומט הוא עובד מדינה שפועל בחו"ל.

סוגיהארה למד שפות ועבד במשרדי החוץ של יפן. הוא התחתן ועבד בקונסוליה בקובנה בליטא.

כששלטו ברוסיה על ליטא, הגיעו לפנות אותו יהודים בורחים. הוא נתן להם אשרות מעבר. אשרת מעבר היא אישור לעבור דרך מדינה בדרך ליעד אחר.

הפליטים סעו ברכבת הארוכה שסיבירה (הרכבת הטרנס-סיבירית) עד ולדיווסטוק, ומשם בספינה ליפן. הנסיעה היתה ארוכה ויקרה.

סוגיהארה כתב בעצמו אלפי ויזות, יחד עם אשתו ועוזר. לפי יד ושם הונפקו לפחות 1,600 ויזות. חלק מהאנשים האלה ניצלו בזכותן.

אחרי המלחמה הוא נלקח על ידי הסובייטים ושוחרר אחרי יותר משנה. הוא חזר ליפן ועבד בעבודות שונות. ב־1984 הוכר רשמית כחסיד אומות העולם. הוא מת ב־1986.

הוא סייע בין היתר לזרח ורהפטיג ולקבוצת תלמידי ישיבת מיר.

הוכרה בידי יד ושם בשנת 1984.