קארמה קאג'יו

קארמה קאג'יו היא אחת מארבע השושלות העיקריות בתוך אסכולת הקאג'יו של הבודהיזם הטיבטי. אסכולת הקאג'יו נוסדה בטיבט במאה ה-11. שדר השושלת מבוסס על טנטרה (תורות רוחניות מעשיות) שהועברו מהבודהה שאקיימוני דרך מורים הודיים.

המושג "מחרוזת הקאג'יו המוזהבת" מתייחס לרצף המורים והרבי-אמנים (מנהיגים רוחניים ומורים נודעים) ששמרו על השדר. בראש השושלת עומד הקרמאפה, תואר שמשמעותו במקור "איש פעילות כל הבודהות". הקרמאפה נחשב להתגלמות בודהיסטווה (ישות מוארת) ויש לו היכולת לזהות מי מתאים להיות מורו, המורה הבא שיעביר את השדר.

שושלת הקארמה קאג'יו מיוחסת לתלמידו של גמפופה, דוסום צוּ'נפה, שנשא את התואר קרמאפה. המורים המשמעותיים של השושלת כוללים את מארפה, מילרפה וגמפופה. הם ביססו מסורת של העברת ניסיון ישיר ממורה לתלמיד, בעיקר בעל-פה ובאימון מעשי.

גמפופה היה זה שהורה לרשום בכתב חלק גדול מהלימודים והתרגולים. אחרי מותו של גמפופה, האסכולה התפצלה לארבע שושלות. מבין כולן, הקארמה קאג'יו נשארה פעילה ונגישה במיוחד. מנזרי הקארמה קאג'יו שילבו גם נזירים וגם קהילות חילוניות, שבהן אנשים לא נודעים חיו ולמדו מדיטציה ופילוסופיה בודהיסטית.

בשנת 1950 פלש צבא סין לטיבט, והתרבות הבודהיסטית נפגעה קשה. כ־100 אלף טיבטים ברחו ממדינה זו למדינות שכנות ולאירופה ולארצות הברית. בין המנהיגים שנמלטו היו הדלאי למה ה-14 וקרמאפה ה-16.

לאחר מותו של קרמאפה ה-16 התפתח ויכוח על זיהוי גלגולו הבא. קבוצת אנשי מפתח זיהתה ילד אחד כקרמאפה ה-17, ואחרים הכריזו על מועמד אחר. שתי דמויות שהוכרזו חיות בנפרד באזורים שונים.

בשנת 1959 נחרב המנזר המרכזי של השושלת בטיבט. בין השנים 1961-1966 נבנה מנזר חדש ברומטק שבסיקים. ב-1974 ביקר הקרמאפה ה-16 לראשונה באירופה. מאז נפתחו מרכזים של הקארמה קאג'יו במערב.

מרכזים אלה נבדלים במאפייניהם: הם לרוב קהילות חילוניות, מורכבות מאנשים מערביים, ובחלקן המייסדים הם תלמידיו המערביים של הקרמאפה ה-16.

קארמה קאג'יו היא אחת משושלות הבודהיזם הטיבטי. השושלת החלה בטיבט לפני מאות שנים.

היא מתמקדת בטנטרה (תורות מעשיות למדיטציה). המנהיג של השושלת נקרא קרמאפה. קרמאפה הוא בודהיסטווה (אדם מואר רוחנית) שמנסה לבחור את המורה הבא.

מארפה, מילרפה וגמפופה היו מורים חשובים שהעבירו לימודים ממורה לתלמיד. גמפופה גם ביקש לרשום חלק מהלימוד בכתב.

בשנות ה-1950 פלשה סין לטיבט. הרבה טיבטים ברחו למדינות אחרות. כך הגיעו המורים והלימוד למדינות כמו הודו, נפאל ואירופה.

בשנת 1959 נהרס המנזר המרכזי. בשנים הבאות בנו מנזר חדש ברומטק. ב-1974 ביקר הקרמאפה ה-16 באירופה. מאז נפתחו מרכזים של השושלת במערב. מרכזים אלו כוללים אנשים שאינם נזירים, רבים מהם מערביים.