קאת (עוף מקראי)

קָאת (גם: קָאַת) היא ציפור דורס לילה, ציפור ציידת שפועלת בעיקר בלילה. היא מופיעה ברשימת העופות הטמאים בתורה, ובנביאים ובתהילים מתוארת כ'ציפור מדבר' שמסמלת חורבן. זיהוי הקאת אינו ברור ומחולק בין החוקרים. חלקם מזהים אותה עם לילית מדבר (Strix butleri), שהיא דומה אך גדולה ובהירה יותר מכוס החורבות. אחרים מציעים שהיא תת-מין של כוס החורבות בשם המדעי Athene noctua saharae. יש שסברו כי הקאת היא שקנאי, עוף מים שמצודד בדגים.

בתלמוד מזוהה הקאת עם הציפור הקרויה 'קיק'. לפי התלמוד, שמן הקיק נחשב אחד מהשמנים הפסולים להדלקת נר שבת. בתלמוד הבבלי נאמר שגם חיות זו שוכנת בעיירות החוף. רס"ג תרגם את המילה לערבית כ'קוק'. הרב יוסף קאפח מסביר זאת כ'עוף מים לבנבן בעל מקור ארוך, חי מציד דגים', ומכך נבעה ההשערה שמדובר בשקנאי, שיכול להקיא את דגיו לפני אכילתם. שמה של הקאת עשוי לנבוע מקולה, או מהעובדה שהיא מקיאה עצמות טרף, כפי שעושים דורסי לילה אחרים. בנוסף, יש הבדל בניקוד השם: בתורה הוא מנוקד בדרך אחת ובנביאים אחרת.

קאת (קָאת/קָאַת) היא ציפור לילה. היא נזכרת בתורה וברשימות העופות הטמאים. בנביאים ובתהילים קוראים לה 'ציפור מדבר' והיא מסמלת חורבה.

לא ברור בדיוק איזו ציפור זו. יש שמזהים אותה עם לילית מדבר (Strix butleri), ואחרים עם תת-מין של כוס החורבות. חלק חשובים אמרו שהיא שקנאי, עוף מים שאוכל דגים.

בתלמוד קוראים לה גם 'קיק'. כתוב ששמן הקיק לא ראוי להדלקת נר שבת. המילה תורגמה בערבית כ'קוק', והרב יוסף קאפח תיאר זאת כ'עוף מים לבנבן עם מקור ארוך' שאוכל דגים. ייתכן ששמה בא מהקול שלה או מהעובדה שהיא מקיאה עצמות טרף. כמו כן, השם כתוב בניקוד שונה בתורה ובנביאים.