קבוצת הפלטינה (או משפחת הפלטינה) מכילה שש מתכות עם תכונות פיזיקליות וכימיות דומות. המתכות הן רותניום, רודיום, פלדיום, אוסמיום, אירידיום ופלטינה. בגלל הדמיון הזה הן לרוב מצויות בטבע זו לצד זו. הסיבה היא שהן מתכות מעבר שכנות בטבלה המחזורית, שמייצרות צורת מלבן במיקומן.
סגסוגות של פלטינה היו ידועות לאדם כבר מאות שנים. האזכור האירופאי הראשון מופיע ב-1557 בכתביו של הומניסט איטלקי שכתב על מתכת מסתורית במכרות באמריקה. הספרדים ביססו את השם "פלטינה" (כמו "כסף קטן") כשהם מצאו אותה בקולומביה, והם ראו בה תחילה זיהום בכסף הכרייה שלהם.
שש המתכות מהקבוצה משמשות כזרזים, חומר שמאיץ תגובות כימיות, והן עמידות בפני תהליכים כימיים רבים. תכונות אלה הופכות אותן לשימושיות בתכשיטים ובתעשייה. בתעשייה הכימית נעשה בהן שימוש בזירוז חמצון חלקי של אמוניה ליצירת חנקן חמצני, שהוא חומר גלם לדשנים, לחומצה חנקתית ולעתים למוצרים תעשייתיים נוספים. בפסי ייצור נפט משתמשים בפלטינה לזרז תהליכים של טיהור וניצול לייצור דלקים ותרכובות ארומטיות.
מאז 1979 משתמשים במתכות הקבוצה בממירים קטליטיים ברכב. הממיר הקטליטי עוזר להפוך פחמן חד־חמצני (CO) לפחמן דו־חמצני (CO2), וכך מצמצם זיהום סביבתי.
קבוצת הפלטינה היא קבוצה של שש מתכות. בין המתכות יש פלטינה, פלדיום ורודיום. המתכות האלה דומות זו לזו. לכן הן בדרך כלל נמצאות קרוב אחת לשנייה בטבע.
אנשים הכירו תערובות של פלטינה כבר לפני מאות שנים. באירופה כתבו על מתכת מוזרה ב-1557. הספרדים קראו לה "פלטינה" שפירושו "כסף קטן". הם מצאו אותה בקולומביה וחשבו שהיא מפריעה לכסף שהם כרו.
המתכות האלה משמשות כזרזים. זרז, חומר שמאיץ תגובות כימיות. הן גם עמידות בפני כימיקלים. משתמשים בהן לתכשיטים ולתהליכים בתעשייה. בתעשייה מסוימת הן עוזרות להכין חומרים לתעשייה ולדשנים. מאז 1979 משתמשים בהן גם במכוניות בממיר קטליטי. הממיר עוזר לנקות את הפליטה מהרכב.
תגובות גולשים