קבוצת ה-131

קבוצת ה־131 היא קבוצת ילדים יהודים מקובנה שבלטו, שהובלו בין מחנות ריכוז וההשמדה במהלך מלחמת העולם השנייה. רק ארבעים ילדים שרדו את המסע וזכו לחירות; תשעים מהם נספו באושוויץ-בירקנאו בשתי סלקציות בראש השנה וביום כיפור 1944. ילד נוסף נהרג ברכבת בדרך למאוטהאוזן בעת הפצצה של בעלות הברית בתחילת 1945.


ביולי 1944, עם חיסול גטו קובנה (אזור שבו רוכזו יהודים), נשלחו אלפים למחנות, כולל ילדים ששרדו את מה שנקרא "אקצית הילדים". בתחנת רכבת ליד שטוטהוף הורדו נשים וילדים מהרכבת. חלק מן הילדים נשארו על הרכבת והמשיכו עם הגברים למחנה לנדסברג.

לאחר שבוע במחנה בחרו מפקדי הבוקר להפריד 130 ילדים מהמבוגרים והכניסו אותם למכלאה. אח בוגר של אחד הילדים הצליח להיכנס לשם כדי לשמור על אחיו הצעיר, וכך נוצרה קבוצת ה־131.

הקבוצה הועברה לדכאו למשך שבוע. שם החל האח הבוגר לארגן את הילדים באמצעות תרגילי סדר ומשמעת, מיומנויות שעזרו להם להתמודד בתנאי המחנה. לאחר מכן נשלחו בשלושה קרונות רכבת לבירקנאו. במהלך הנסיעה קפצו שני ילדים מהקרון; אחד נהרג, והשני ניצל (דניאל בורשטין, לימים ענבר).

בליל ה־31 באוגוסט 1944 הורדו הילדים מהרמפה בבירקנאו. בזמן ההמתנה המשיכו תרגילי הסדר, ובסיבה לא ברורה הם לא נשלחו להשמדה מיד. שבועות אחר כך, בראש השנה וביום כיפור 1944, נשלחו 90 מהם להשמדה. 39 מילדי הקבוצה נשארו בחיים בבירקנאו.

חייהם בבירקנאו המשיכו בתנאים קשים וברעב. כשהחזית הסובייטית התקרבה, הובלו הילדים בצעדת מוות למאוטהאוזן באוסטריה ושוחררו בגונסקירכן ב־5 במאי 1945. שניים אבדו בדרך. כמה הובאו לבוכנוואלד ושוחררו ב־11 במאי 1945.


ניצולי הקבוצה נפגשים מדי שנה ביום השנה לשחרורם. בספטמבר 2001 חזרו שמונה ניצולים עם משלחת תלמידים מבית הספר "הר וגיא". בספטמבר 2014 חזר ניצול אחד עם משלחת תלמידים מבית הספר "שיטים דרכא" למסלולי ההעברה והמחנות שבהם עברו.


הבמאית רות ולק ביימה סרט דוקומנטרי בשם "מסיבת יום ההולדת". הסרט מציג את סיפור הקבוצה דרך מסיבת יום הולדת שנערכת מדי שנה בסמוך לתאריך שחרורם.

קבוצת ה־131 הייתה קבוצת ילדים יהודים מקובנה שבלטו. הם הובלו בין מחנות בזמן מלחמת העולם השנייה. רק ארבעים ילדים שרדו וזכו לחירות.


בקיץ 1944 חיסלו את גטו קובנה. גטו הוא מקום שבו ריכזו יהודים. הרבה אנשים נשלחו למחנות. חלק מהילדים הורדו בתחנת רכבת ליד שטוטהוף. אחרים המשיכו ברכבת עם גברים למחנה לנדסברג.

לאחר שבוע הפרידו את הילדים מהמבוגרים. אח גדול נכנס למקום הסגור כדי לשמור על אחיו הקטן. כך נוצרה קבוצת ה־131.

הם היו שבוע בדכאו. שם האח הגדול לימד אותם סדר ומשמעת. זה עזר להם לשמור על עצמם.

אחר כך הועלו שלושה קרונות רכבת ובדרך קפצו שני ילדים. אחד מהם נהרג, והשני ניצל. הם הגיעו לבירקנאו בליל 31 באוגוסט 1944. בתקופה הזאת חלקם נשלחו להשמדה בראש השנה וביום הכיפור 1944. תשעים ילדים מתו אז. כמה ילדים נשארו בחיים.

כעבור זמן הובלו עם אסירים אחרים בצעדת מוות למאוטהאוזן ושוחררו במאי 1945. חלק מהילדים שוחררו בבוכנוואלד.


הניצולים נפגשים כל שנה ביום השנה לשחרור. תלמידים מלווים אותם בחלק מהמסעות לשחזורים.


הבמאית רות ולק עשתה סרט דוקומנטרי. הסרט מראה את הסיפור דרך "מסיבת יום ההולדת" שהם עורכים מדי שנה.