קבר שמעון הצדיק הוא מערת קבורה (מערה שבה קוברים מתים) בצפון ירושלים, בסמוך למערת הסנהדרין הקטנה ולדרך הר הזיתים.
על פי המסורת, קבורים במערה שמעון הצדיק ותלמידיו. עם זאת, הארכאולוגים תארכו את המערה לסוף התקופה הרומית או לתחילת התקופה הביזנטית, כלומר כמה מאות שנים אחרי זמנו של שמעון הצדיק. בתוך הקבר נמצאה כתובת בלטינית שמזכירה את השם יוליה סבינה. הכתובת הושחתה, והפרוזדור בו היא הייתה נחסם בדלת מודרנית.
העדויות למסורת קבורת שמעון במקום מופיעות כבר במקורות מראשית המאה ה-13, ויש אזכורים מאוחרים יותר בקרב יהודים וקהילות מקומיות. הקבר נשאר בידי ערבים מקומיים עד 1876, אז נרכש על ידי הראשון לציון הרב אברהם אשכנזי. בסוף המאה ה-19 שופץ האתר על ידי יום טוב ליפא וייס. הוא פתח את המערה, הוסיף חלונות, מנורות וספסלים, והפך אותה למקום שיכול להכיל מאות מתפללים.
המקום הפך למרכז תפילה וחגיגות. נר תמיד הוקם במערה, ובחצר נערכו חתונות של מי שלא יכלו להינשא בתוך חומות העיר. בחגים, ובעיקר בל"ג בעומר, התקיימו במקום הילולות (חגיגות דתיות) וטקסי חלאקה (גזירת שיער). בשנים הראשונות של המאה ה-20 התחזקו הקשר והעלייה לקבר מצד תושבי היישוב היהודי החדש.
לאחר מלחמת ששת הימים שופצה המערה יחד עם מערת הסנהדרין על ידי משרד הדתות. במאי 1969 הוכרז האתר כמקום קדוש, והכרזה זו חודשה במסגרת תקנות שמירת המקומות הקדושים ב-1981. במקווה שבאתר נעשו שיפוצים והוא פעיל. כיום מבקרים במקום מתפללים ותיירים, ונערכות בו הילולות בל"ג בעומר ובכ"ט בתשרי.
בל"ג בעומר מקובל על חלק מהציבור לעלות לקבר במקום, במקום לעלות למירון. העושים כך משתחווים על הקבר, מתפללים, מדליקים נרות, עורכים סעודה ושירה ומפגש חלאקה. בשנת 2024, כשהחג במירון לא התקיים בשל מלחמה, קבר שמעון הצדיק שימש כאתר חלופי לחגיגות. נערכו במקום הדלקות המוניות בראשות רבנים מובילים.
באתר קיימות תמונות היסטוריות ומודרניות של ההתקהלויות בל"ג בעומר, של כניסת המערה ושל תפילות במקום.
קבר שמעון הצדיק הוא מערת קבורה בצפון ירושלים. מערה זו קרובה לדרך הר הזיתים ולמערת הסנהדרין הקטנה.
יש מסורת שאומרת ששמעון הצדיק ותלמידיו קבורים שם. חוקרים אומרים שהמערה נבנתה מאוחר יותר. בתוך הקבר נמצאה כתובת בלטינית עם השם יוליה סבינה. מי שלא ידע: כתובת בלטינית זה כתוב ברומאית ישנה.
בשנת 1876 נרכש המקום על ידי יהודים. בסוף המאה ה-19 שיפצו את המערה. הוסיפו חלונות, מנורות ומקומות ישיבה. מאז המקום מושך מתפללים ומבקרים.
אנשים באים במיוחד בל"ג בעומר. בל"ג בעומר מדליקים שם נרות, שרים, ומקיימים חלאקה. חלאקה היא טקס שבו גוזרים את שיער הילד. האתר שופץ שוב אחרי מלחמות, ויש בו מקווה (בריכת טהרה). המקום פתוח למבקרים כל השנה.
בבל"ג בעומר עורכים במקום חגיגות. ב-2024, כשהחג לא התקיים במירון בגלל מלחמה, קבר שמעון הצדיק היה מקום חלופי להדלקות המוניות.
יש תמונות ישנות וחדשות של האנשים הרבים שבאים בל"ג בעומר ושל הכניסה למערה.