קדומים

קדומים היא התיישבות ומועצה מקומית בשומרון, כעשרה ק"מ מערבית לשכם ליד כביש 55. היישוב הוקם בדצמבר 1975, לאחר מאבק ציבורי בראשות גוש אמונים, והיה היישוב היהודי הראשון שהוקם בשומרון אחרי מלחמת ששת הימים. הוא קיבל מעמד של מועצה מקומית (גוף מנהל מקומי) בשנת 1992. מרבית התושבים דתיים-לאומיים.

המקור ב-1975 כמאחז בתוך "מחנה קדום" בצמוד לבסיס צה"ל. המייסדים היו חברי גרעין "אלון מורה", קבוצת מתיישבים שאפשר לקרוא לה גרעין (קבוצה מושתתת שבונה יישוב). בין המובילים בולטת דניאלה וייס, ואחרים מהשורות הרוחניות של ציבור המתיישבים. המתיישבים ניסו מספר פעמים לעלות לקרקע, ופונו שוב ושוב. לבסוף הוסדר היישוב בהסכם פשרה עם הצבא.

ב-1977 ביקר מנחם בגין במחנה והפגין תמיכה, ובסוף שנות ה־70 נוצרו שני יישובים נפרדים: אלון מורה וקדומים. קבוצה מעמק יזרעאל סייעה בבניית מבני ציבור, וסמלי שותפות נשתלו במקום.

ב-26 ביוני 2025 הוצבו 12 קרוואנים על אדמות פרטיות ומטעי זיתים של תושבים פלסטינים קרוב לכפר קדום, וכך הוקמה שכונה חדשה בשם "נופי גדעון". האירוע תואר כהצבה של קרוואנים על אדמות פרטיות.

האוכלוסייה דתית-לאומית וצמחה עד לקבלת מעמד מועצה מקומית ב-1992.

קדומים עברה ממועצה אזורית למועצה מקומית ב-1992 כאשר התושבים הגיעו לכ־3,000. ראשי מועצה בולטים: יוסף קאפח (ממונה), דניאלה וייס (נבחרה ב-1996) וחננאל דורני שנבחר ב-2007 והמשיך לכהן גם ב-2013 וב-2018. הרבנים הראשונים כללו את נחום רכל ויצחק מאיר האיתן, שהשפיעו על מינוי רבנים באזור. אחריהם שירתו הרב דניאל שילה והרב צבי פרבשטיין.

בקדומים פועלים גני ילדים רבים, שני בתי ספר יסודיים נפרדים לבנים ולבנות, תלמוד תורה, קונסרבטוריון, וישיבות ותיכונים על-תורניים. בין המוסדות: ישיבת קדומים (ישיבה גבוהה), ישיבת בני חיל המיועדת לנערים דתיים עם הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD, קושי לשים לב ולהישאר שקטים), ואולפנת להב"ה שבה לומדות כ-900 בנות.

פועלים סניפים של בני עקיבא ותנועת "אריאל". בסניף בני עקיבא פועל גרעין עדו, תוכנית שמזמינה צעירים מהמרכז להכיר את השומרון, על שם עדו זולדן שנרצח.

(לא צוינו פרטים בטקסט המקורי.)

ביישוב שני אזורי תעשייה. אחד בכניסה והשני, פארק בר-און, ממזרח ליישוב ומשותף למועצות נוספות. הפארק נקרא על-שם אורי בר-און.

בקדומים כ־17 בתי כנסת, בשל שכונות רבות ועדות שונות. בית הכנסת המרכזי הוא "משכן מאיר" בקדומים דרום, על-שם יצחק מאיר האיתן ומשפחת ניסן חקשורי. המבנה גדול (כ־1,200 מ"ר) ומכיל כ-500 מקומות, והחזית שלו מוטה בעד 8 מעלות לכיוון ירושלים כדי להיראות פונה להר הבית.

באתר התגלו שרידים של כפר חקלאי שומרוני (שומרוני = קהילה דתית עתיקה באזור) כולל בתי בד, גתות, מקוואות (ברכות טבילה טקסיות) ומערות קבורה. חלק מהממצאים מוצגים במוזיאון "קדם" שבמדרשה המקומית. ליד קדומים צפון נמצא פארק הצנירים עם מעיינות וחציבות של בריכות עתיקות.

קדומים נבנתה בין מספר כפרים פלסטיניים, כולל כפר קדום, פונדוק וקוסין. הכניסה הראשית עוברת בכביש 55 דרך פונדוק. ב-2003 נחסמה דרך שחיברה את כפר קדום לשכם, והדבר גרם להפגנות מצד תושבי כפר קדום. מדי שנה בחול המועד פסח מתקיימת "צעדת האמונה" מאזור קרני שומרון לקדומים, לזכר תושבים שנהרגו בפיגועים, ומסלול הצעדה עובר בכפר פונדוק בהסדרי אבטחה.

קדומים פרוסה על שטח גדול ומורכבת משכונות מרובות. בבתי השכונות נבנו בתי כנסת שונים ובהן מעונות לגיל הרך.

קדומים היא יישוב בשומרון, כעשרה ק"מ מערבית לשכם ליד כביש 55. הוקמה בדצמבר 1975. היא הייתה היישוב היהודי הראשון בשומרון אחרי מלחמת ששת הימים.

בהתחלה התיישבו שם קבוצת מתיישבים בשם "אלון מורה" בתוך מחנה צבאי. הם ניסו לבנות את היישוב פעמים רבות והפֻנו לעתים. בסוף קיבלו אישור להישאר.

מרבית התושבים דתיים-לאומיים.

ב-1992 קדומים קיבלה מעמד של מועצה מקומית. היו כמה ראשי מועצה. יש גם רבנים שהובילו את הקהילה.

בקדומים יש הרבה מוסדות חינוך: גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים, תיכון בנות גדול עם כ-900 תלמידות, וישיבה לבנים. יש גם מסגרת מיוחדת לנערים עם קושי בריכוז (ADHD, קושי לשים לב).

יש סניפים של בני עקיבא ותנועות אחרות. פועל גם גרעין צעירים שנקרא "עדו".

יש שני אזורי תעשייה ליד היישוב. אחד מהם נקרא פארק בר-און.

בישוב יש הרבה בתי כנסת. המרכזי נקרא "משכן מאיר" והוא גדול. חזית בית הכנסת פונה מעט לכיוון ירושלים.

נמצאו במקום חרסים, מקוואות (ברכות לטבילה), בתי בד ומערות קבורה. חלק מהמוצגים במוזיאון "קדם". ליד קדומים יש פארק עם מעיינות ובריכות עתיקות.

קדומים בנויה בין כמה כפרים פלסטיניים. הכניסה עוברת דרך פונדוק. ב-2003 נחסמה דרך בין כפר קדום לשכם, והייתה מחאה של התושבים. בכל פסח יש צעדה לזכר אנשים שנהרגו, והצועדים עוברים תחת אבטחה.

יש כמה שכונות מרוחקות אחת מהשנייה. בכל שכונה בנו בתי כנסת ומעונות לילדים קטנים.