''קהילה וירטואלית'' או ''קהילה מקוונת'' היא קבוצה של אנשים שיוצרת קשרים דרך האינטרנט. החברים לא נפגשים פנים אל פנים, אלא מתקשרים באתרי אינטרנט, בפורומים או בכל צורה אחרת של מרחב מקוון.
האינטרנט ביטל את המרחק בין אנשים. לכן מיקום גאוגרפי אינו קובע אם אפשר להשתייך לאותה קהילה. חברי הקהילה חולקים עניין או מטרה משותפת ומנהלים אינטראקציה כדי להשיגה. יש קהילות שנולדו ברשת, ויש כאלו שהתחילו בעולם הפיזי והעבירו את מרבית הפעילות לאינטרנט.
קהילה וירטואלית יכולה לספק מידע ותמיכה. מנהלי קהילה מרכזים כתבות, קישורים ומשאבים רלוונטיים. אם החברים פעילים לאורך זמן, נוצרת הקשריות והמשכיות. לעומת מבקרים מזדמנים, קהילות יציבות נשענות על משתתפים קבועים שמעוניינים בשימור הקהילה.
ברוב הקהילות יש מנהל (אדם שמבקר ומכוון את השיח) ופורום כמקום מרכזי לביטוי דעות, שאלות ותשובות. התקשורת ברשת ניתנת לגישה בכל זמן ומקום, והיא דינמית ובלתי תלויה במרחב פיזי.
דוגמאות: ויקיפדיה, פרויקטים של חישוב מבוזר, וקבוצות פייסבוק שמאגדות אנשים לפי תחומי עניין.
קהילות מקוונות דומות לקהילות מסורתיות בכך שיש להן מטרה, נורמות וקודים חברתיים. סוציולוגים (מדעני חברה) מדברים על הצורך של האדם להשתייך לקבוצה.
חברים יכולים לפתח דעות, זהויות ורמות מעורבות שונות. למרות חופש הביטוי, קיימים כללים שמגבילים תכנים מזיקים. האינטרנט גם מאפשר אנונימיות, כלומר פרטיות או האפשרות שלא לחשוף את זהותך.
עוד מאפיין חשוב הוא חוסר המגבלה הגיאוגרפית: הקהילה יכולה לפעול בלי תלות בתחבורה או בזמן מקומי.
כדי לשמור על יציבות הקהילה, פועלים מנגנונים של הסדרה עצמית. אלה כוללים שומרי סף, אנשים שמחליטים אילו תכנים מתאימים ומה צריך להסיר. זהו תהליך דמוי Moderation (ניהול תכנים).
יש סוגים רבים של קהילות מקוונות, בין היתר מקצועיות, חברתיות, לומדות, לעזרה עצמית ומסחריות.
קהילה מקצועית מאגדת אנשים מתחום עבודה משותף. היא מאפשרת שיתוף ידע, שיח על פרויקטים ובניית קשרים עסקיים. דוגמה בולטת היא לינקדאין, רשת מקצועית ליצירת קשרים בין עובדים ומעסיקים.
קהילה חברתית היא מקום בילוי ותקשורת יומיומית. היתרון הוא זמינות שיחה כמעט תמידית, ותחושת שייכות. דוגמה: קבוצות פנויים-פנויות ותמיכה ברשת.
קהילה לומדת מיועדת ללמידה מרחוק. היא כוללת אנשים עם מטרה לימודית משותפת, מחשבים וחיבור לאינטרנט, וכללים ברורים לפעולה.
קהילות לעזרה עצמית מאפשרות שיתוף תמיכה ורעיונות לפתרון מצוקות אישיות. הן מבוססות על תלות ועזרה הדדית, ונוחות הגישה ואפשרות האנונימיות מסייעות בכך.
קהילות מסחר מקוונות מאפשרות קנייה, מכירה והחלפה בין חברים. דפוסי ההתנהגות בהן נשלטים על ידי מנהלים וחוקי אמון. דוגמאות כוללות קהילות פייסבוק למסחר וכלכלת שיתוף שבה מחליפים שירותים בזמן במקום כסף.
ארגוני טרור משתמשים בקהילות מקוונות כדי להפיץ מסרים במהירות ובסתר. יכולת הפרסום הזולה והאנונימיות הופכות את האינטרנט לכלי מועיל עבורם.
התקדמות טכנולוגית הביאה לשינויים ביחסי תקשורת. מדפסות, טלגרף, טלפון, רדיו וטלוויזיה יצרו תחושת קהילה רחבה. כיום האינטרנט הוא המרחב המרכזי שמאפשר לאנשים להתארגן סביב רעיון או עניין משותף.
יש ויכוח אם קשרים מקוונים יכולים להחליף קשרים אישיים. מחקרים מראים שאינטראקציה מתמשכת ברשת יוצרת זהויות, נורמות ומערכות יחסים פנימיות. לפיכך קהילות וירטואליות יכולות לפעול באופן דינמי ותפקודי, בדומה לקבוצות מסורתיות.
''קהילה וירטואלית'' היא קבוצה של אנשים שמתחברים דרך האינטרנט. הם לא נפגשים פנים אל פנים.
האינטרנט מחבר אנשים מרחוק. אפשר לדבר עם חברים שיש להם תחומי עניין משותפים.
בקהילה חברים מדברים, שואלים שאלות ועוזרים אחד לשני. יש מנהל, אדם שמסדר את השיחות ושומר על הכללים. לדוגמה: ויקיפדיה וקבוצות בפייסבוק.
קהילות מקוונות דומות לקבוצות רגילות. יש להן כללים, ערכים וחברים פעילים. לעיתים אפשר להישאר אנונימי, כלומר לא להראות את השם האמיתי.
בקהילה יש אנשים שמחליטים מה מותר ומה אסור לפרסם. זה מבטיח סדר ובטיחות.
- קהילות מקצועיות: מקום לעובדים ולומדים לשתף ידע. דוגמה: לינקדאין.
- קהילות חברתיות: מקום לשיחה ובילוי.
- קהילות לומדות: כיתות ואנשים שלומדים יחד מרחוק.
- קהילות לעזרה: אנשים שעוזרים בזמן מצוקה.
- קהילות מסחר: קונים ומוכרים דברים באינטרנט.
יש גם קבוצות מסוכנות שמשתמשות באינטרנט. חשוב להיזהר ולדווח grown-ups על תוכן מפחיד.
מחקרים מראים שאם מדברים ברשת כל הזמן, יכולים להיווצר חברויות וזהויות ממשיות. כך גם במציאות וגם באינטרנט אפשר למצוא חברים טובים.
תגובות גולשים