קו הינדנבורג (נקרא גם קו זיגפריד) היה קו ביצורים גרמני בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. הקו נבנה בחורף 1916, 1917 מאזור מאראס (Arras) עד לאון (Laon), ליד סואסון על נהר האן (Aisne). מטרתו העיקרית הייתה לקצר את החזית, לחסוך בכוח אדם ולהקשות על התקפות אנגלו‑צרפתיות ב־1917.
בשנת 1916 ספגו הגרמנים אבדות כבדות בקרבות כמו ורדן. גם המתקפה הרוסית של ברוסילוב והצטרפות רומניה פגעו בכוחות ובכלכלה הגרמנית. בשל כך הוחלט על נסיגה מאורגנת מאזור הסום כדי להקים קו הגנה חדש.
ההנהגה הצבאית החדשה של הינדנבורג ולודנדורף שינתה מדיניות. הם רצו קו אחורי חזק שתאפשר החזקה במספר חיילים קטן יותר ושמר על עתודות למקומות אחרים. הונהג גם חוק שירות עזר (Hilfsdienstgesetz), חוק שחייב עובדים אזרחיים בעבודת מלחמה כדי להגביר את הייצור.
הבנייה התנהל בפקודת קולונל קרמר וגנרל לאוטר. העבודות נעשו על ידי חברות בנייה ואלפי פועלים, כולל שבויי מלחמה. הקו הורה ליצור עמדות בטון, תעלות אספקה, קווי טלפון וקווי תיל עמוקים. הקו נבנה כך שיחזיק כ־20 דיוויזיות לאורך כ־140 ק"מ.
הגרמנים ביטלו את ההגנה הקשיחה על השוחות הקדמיות. העיקר היה הגנה ניידת ועומקית. שוחות קדמיות שימשו בעיקר כאירוח ומלכודות. גדודים קטנים אמורים היו להאט את התוקף ולקרוא לתגבורות מקומיות להקמת התקפות־נגד.
הנסיגה המאורגנת בוצעה במסגרת "מבצע אלבריך" (מבצע אלבריך) בפברואר, מרץ 1917. הגרמנים הרסו תמKTיות תקשורת, כבישים וגשרים, וכרתו גדרות תיל כדי לעכב את ההתקדמות של בעלות הברית. חלקים מהאוכלוסייה פונו, וחלק נותר מאחורי.
בעלות הברית תכננו חידוש התקפות רחבות ב־1917, בהנחיית ניבל. היעד היה לפרוץ את ההגנות הגרמניות באמצעות אש ארטילרית כבדה ופריצות חיילים משולבות. כשהגרמנים נסוגו לחיזוקי הינדנבורג, הבריטים והצרפתים עקבו בהדרגה ואיפשרו תהליך איטי של רדיפה ובניית תשתיות מחודשות.
המתקפה הצרפתית הגדולה של ניבל באפריל 1917 נכשלה מבחינת פריצת דרך מוחצת. היא גרמה לאבדות כבדות לשני הצדדים ולגל מרידות בצבא הצרפתי. ההגנות הגרמניות שבנו מחדש עמדו בעקרונות ההגנה החדשים והקטינו הפסדים טריטוריאליים, אך בלמו לא את ההתשה של כוח אדם והבעיות התעשייתיות הגרמניות נמשכו.
הנתונים מצביעים על אבדות בריטיות של כ־67,217 בין ינואר למרץ 1917, אבדות צרפתיות של כ־108,000 ואבדות גרמניות של כ־65,381. נתונים סטטיסטיים שונים שנויים במחלוקת.
לבסוף, בתום המלחמה, כוחות מדינות ההסכמה פרצו וקיבעו את שבירת קו הינדנבורג בספטמבר 1918 במהלך מתקפת מאה הימים.
קו הינדנבורג (קו זיגפריד) היה קו הגנה גרמני חזק. בנו אותו בחורף 1916, 1917 בצרפת. הוא עבר בין מאראס ללאון ליד סואסון.
הגרמנים רצו לקצר את החזית. כך היו צריכים פחות חיילים. הם גם יכלו להתרחק מאזור שבו נפגעו קשות.
בנו תעלות, עמדות בטון וקווי תיל עמוקים. עבדו שם פועלים ושבויי מלחמה.
בפברואר, מרץ 1917 ביצעו הגרמנים נסיגה שקוראים לה תמרון אלבריך. הם הרסו כבישים וגשרים. זה עיכב את החיילים של בעלות הברית.
הבריטים והצרפתים עקבו בזהירות. הם בנו מחדש גשרים וכבישים ואז התקדמו. ניסיון פריצה גדול של הצרפתים באפריל נכשל.
הקו החזיק זמן רב והאט את ההתקפה שלהם. בסוף ספטמבר 1918 קו הינדנבורג נכבש במהלך מתקפת מאה הימים.
תגובות גולשים