קואורדינציה

קואורדינציה היא תיאום ושיתוף פעולה בין חלקים שונים כדי לפעול יחד בהרמוניה.

בקונטקסט של תנועת הגוף, קואורדינציה נוצרת מתיאום עצבי-שרירי (תיאום בין מערכת העצבים לשרירים).
המוח מקבל מידע, מעבד אותו ומשגר פקודות לשרירים, וכך מתהווה הפעולה.
קואורדינציה באה לידי ביטוי ביכולות מוטוריות שונות.

הקואורדינציה מתפתחת במהלך הגדילה הגופנית.
בגיל הילדות המשחק מעודד אימון ותרגול, ומשפר שליטה מוטורית.
היא מתפתחת באופן מיטבי עד לגיל ההתבגרות ההורמונלית.
לאחר מכן ניתן לפתח אותה עוד, אך בצורה מתונה יותר.

הקואורדינציה עלולה להיפגע ממספר גורמים ולעתים משילוב שלהם.
שימוש בחומרים כימיים כמו אלכוהול יכול לפגוע בקואורדינציה, ולכן נהיגה בשכרות מסוכנת.
טראומה גופנית חמורה עשויה גם היא לפגוע בקואורדינציה.
יש לקויות ונכויות המאופיינות בפגיעה בקואורדינציה, למשל אבזיה (קושי לתכנן ולבצע תנועות).

קואורדינציה (תיאום בין חלקי הגוף) היא כשחלקי הגוף עובדים ביחד.

זה קורה כשהמוח והשרירים עובדים ביחד.
המוח מקבל מידע ושולח פקודות לשרירים.
כך נוצרת תנועה.

ילדים משתפרים בקואורדינציה כשהם משחקים. המשחק נותן אימון לכישורים גופניים.
הקואורדינציה גדלה עד לגיל ההתבגרות. לאחר מכן אפשר עדיין לשפר אותה, אבל לא כל כך מהר.

חומרים כמו אלכוהול עלולים לפגוע בקואורדינציה. זה מסוכן.
פציעות חזקות גם יכולות לפגוע.
יש מצבים רפואיים עם פגיעה כזו, למשל אבזיה (קושי לעשות תנועות מסוימות).