קוואמה נקרומה (1909, 1972) היה מנהיג אנטי-קולוניאלי מרכזי. הוא היה מייסד ונשיאה הראשון של גאנה המודרנית ודמות חשובה בתנועת הפאן‑אפריקניזם (= רעיון של איחוד מדיני, חברתי וכלכלי בין מדינות אפריקה).
נקרומה נולד בכפר נ'קרופול בחוף הזהב (היום גאנה). גדל עם אמו במשפחה ענייה. למד בבתי ספר של מיסיון קתולי והתגלה כמלומד ובעל כישורים חינוכיים. לאחר לימודיו בבית־הספר למורים, עבד כמורה ונחשף לרעיונות לאומיים ופאן‑אפריקאיים.
ב-1935 נסע לארצות הברית ולמד כלכלה, סוציולוגיה ותאולוגיה. שם ייסד ארגון סטודנטים אפריקאים והיה פעיל בפאן‑אפריקניזם. התקופה בארה"ב חיזקה את השקפתו על אחדות אפריקה ושחרור מהשלטון הזר.
בלונדון המשיך בארגון פוליטי, הוביל כנסים פאן‑אפריקאיים ונלחם נגד הקולוניאליזם. מינויו לנשיא WANS (המרכז למערב אפריקה) והשתתפותו בקונגרסים חיזקו את עמדותיו לסוציאליזם אפריקאי ואחדות.
נקרומה ביקר את הקולוניאליזם ואת הנאו‑קולוניאליזם (= ניצול כלכלי ותלות אחרי עצמאות פורמלית). הוא שאב השראה מהמרקסיזם (= תיאוריה חברתית כלכלית המדגישה מאבק מעמדי) אבל חיפש חיבור לערכים אפריקאיים מסורתיים. פיתח את רעיון ה‑Consciencism (= גישה לחיפוש פתרונות רציונליים להתפתחות חברתית אחרי השעבוד), וקידם מדיניות סוציאליסטית שניסתה לשלב מודרנה ומסורת.
נקרומה הקים ב-1949 את מפלגת "אספת העם" ודחף לעצמאות מידית. לאחר שביתות ומחאות, גאנה (חוף הזהב) קיבלה עצמאות מבריטניה ב-6 במרץ 1957. ב-1960 היא הפכה לרפובליקה ונקרומה הושבע כנשיאה. הוא ראה בגאנה דוגמה לשחרור כל אפריקה.
המפלגה של נקרומה ניצחה בבחירות וגבשה רפורמות סוציאליסטיות. היו התנגשויות פוליטיות עם יריבים מקומיים, ולמעשים אלימים היו השלכות על התהליך המדיני. ב-1966 הודח נקרומה בהפיכה צבאית ועבר לגילוי בגינאה.
נקרומה תמך בשחרור מדינות אפריקה והשתתף בפעולות למען תנועות עצמאות. הוא גם ניסח יחסים עם מדינות רבות, כולל ישראל ומצרים, וניסה לתמרן בין המעצמות של המלחמה הקרה תוך שמירה על עקרונות הבלתי‑מזדהות.
הוא הדגיש חופש כלכלי אמיתי, נגד תלות ניאו‑קולוניאלית. קידם תיעוש כדי להפחית תלות ביצוא חומרי גלם. שאף לאיחוד כלכלי‑פוליטי בין מדינות אפריקה, עם מוסדות פדרליים משותפים.
אחד הפרויקטים הבולטים הוא סכרת וולטה (הסכר הגדול) והנמל בטמה, שאותם קידם על מנת לספק חשמל ותשתיות לתעשייה. הפרויקט מומן בחלקו על ידי מדינות וארגונים בינלאומיים.
נקרומה שלח תמיכה כלכלית וחומרית לתנועות עצמאות ומיסד מוסדות פאן‑אפריקאיים לתיאום ועזרה בין מדינות וארגונים.
במהלך שלטונו שודרג מעמד האישה, נוספו נשים לפרלמנט ולמשרות שיפוט. שקידם תוכניות חינוך שקידשו היסטוריה ותרבות אפריקאית והרחיב את ההשכלה.
נקרומה הקים סוכנות ידיעות וגיבש שליטה מרכזית על תקשורת המדינה. ראה ברדיו ובטלוויזיה כלים לחינוך ולבניית זהות לאומית, והעדיף שידורי תוכן על פני פרסומות.
נישא לפאטיה ממצרים ב-1957, נישואים בעלי משמעות פוליטית לקשר בין צפון אפריקה לשאר היבשת. ילדו ארבעה ילדים; המשפחה עזבה את גאנה לאחר ההפיכה.
ב-1966 הודח והועבר לגילוי בגינאה. חי שם כאורח ונפטר מסרטן הערמונית ב-1972 בבוקרשט. לאחר מותו זכה להערכה רבה; שמותיו הופיעו על בולים, מטבעות ופסלים באפריקה.
הערכתו נשארה שנויה במחלוקת בקרב חוקרים, אך רבים רואים בו דמות מרכזית בתולדות דה‑קולוניזציה. הוזכר בין האפריקאים המשפיעים במאה ה‑20.
נקרומה מופיע גם בסיפורת ובטלוויזיה, שם משמש דמות המשקפת את ניסיונותיו לקדם עצמאות ואחדות אפריקה.
קוואמה נקרומה (1909, 1972) הוביל את גאנה לעצמאות. גאנה קיבלה עצמאות ב-1957.
נקרומה נולד בכפר קטן. למד בבית ספר קתולי והפך למורה. הוא קרא רעיונות על כבוד לאפריקה.
נסע לאמריקה ללמוד. שם הקים קבוצת סטודנטים אפריקאים. למד על אחדות מדינות אפריקה.
למד וארגן כנסים. דיבר נגד שלטון זר והרצה על איחוד אפריקה.
הוא האמין שאפריקה צריכה לשלט בעצמה. נאו‑קולוניאליזם, תלות כלכלית גם אחרי עצמאות, הוא ראה כבעיה. פאן‑אפריקניזם, רעיון של איחוד בין מדינות אפריקה.
נקרומה הקים מפלגה ודחף לעצמאות. ב-6 במרץ 1957 גאנה קיבלה עצמאות. ב-1960 נקרומה הפך לנשיא.
הקים סכר וולטה כדי לתת חשמל למדינה. גם בנה נמל לשילוח סחורות.
נישא לפאטיה ממצרים. היו לו ארבעה ילדים.
ב-1966 הייתה הפיכה צבאית. נקרומה עבר לגינאה ולא שב לגאנה. ב-1972 מת בסרטן. רבים זוכרים אותו כמנהיג חשוב בעיני אפריקה.
תגובות גולשים