קווניה

קווניה היא שפה מתוכננת, כלומר שפה שבני אדם המציאו, שיצר הסופר והבלשן ג'.ר.ר. טולקין עבור העלפים ביקום שלו. הרעיון הופיע כבר סביב 1910, והשם השתנה עם השנים מעלפין דרך קניה ועד לקווניה. טולקין שאב השראה מהפינית, הלטינית והאנגלית העתיקה, וממעט משפות אמיתיות אחרות.\n\n= היסטוריה חיצונית =\nטולקין עבד על השפה במשך עשורים. בהתחלה הדקדוק השתנה פעמים רבות, אך אוצר המילים נשאר יחסית יציב. הוא רצה שהשפה תרגיש "קלאסית ומוטה", מצב שבו יש לצורות דקדוקיות נטיות ברורות. בנוסף השתמש בטכניקות של בלשנות השוואתית, כלומר השוואה בין צורות לשוניות כדי לבנות אב-שפה מדומה. ("דיגלוסיה" פירושה כאן מצב שבו יש שפת ספר ושפת דיבור נפרדת.)\n\n= פיתוח =\nקווניה עברה שלבים גדולים: קניה מוקדמת וקווניה מאוחרת. בקודמות היה דגש על מערכת נטיות שונה; בשלב המאוחר ההשפעות הפיניות והלטיניות ניכרו בפונולוגיה, כלומר בחוקי הצליל של השפה, ובדקדוק. אחד מאפייניה הארכאיים הוא מספר זוגי (dual), צורת ביניים בין יחיד לרבים.\n\n= אחרי מות טולקין =\nטולקין לא בנה אוצר מילים מספיק רחב לשימוש חופשי. מאז שנות ה-70 מעריצים כתבו שירים וסיפורים והמציאו מילים חדשות. המילים החדשות נקראות לעתים "נאו-קווניה" והן מבוססות על רעיונותיו של טולקין.\n\n= במדיה =\nקווניה מופיעה בספרים כמו שר הטבעות והסילמריליון. הפואמה הארוכה ביותר שפורסמה בחייו של טולקין היא "נָמָרִיֶה" (קינת גלדריאל). בסרטים ובסדרות נעשה שימוש בשפה, ופעמים רבות הומצאו משפטים חדשים כדי להתאים לדיאלוגים. עיבודים מודרניים לעיתים כוללים טעויות דקדוקיות שנקפו על ידי מעריצים.\n\n= היסטוריה פנימית =\nבעולמו של טולקין קווניה היא שפתם של עלפים מסוימים, בעיקר וַנְיָר והנוֹלְדוֹר, והיא שימשה גם כשפה טקסית (ליטורגית). אחרי נדידה ופיצולים דיברו חלק מהעלפים סִינְדָרִין, והקווניה נשמרה בעיקר לשימוש רשמי, פיוטי וטיוטות. אנשים מסוימים, כמו תושבי נומנור, למדו קווניה כשפה מכובדת. בתקופות מאוחרות יותר הקווניה נחלשה כמדבור יום־יום, אך נותרה חשובה כמסורת.\n\n= פונולוגיה ודקדוק (בקצרה) =\nקווניה מושפעת מלטינית ופינית. הפונולוגיה היא מערכת הצלילים; הדקדוק מאופיין בהטיות ושימוש במוספיות. סדר המילים הבסיסי הוא נושא-פועל-מושא (SVO). שמות עצם מוטים לפי יחס (case) ומספר, ויש גם צורת זוגי (dual). פעלים מוטים לפי זמן והיבט, וכינויי גוף יכולים לבוא בצורות עצמאיות או כסיומות דבוקות לפועל.\n\n= כתבים וטקסטים =\nטולקין כתב קטעים רבים בקווניה, חלקם פורסמו בזמן חייו וחלקם אחרי מותו בכתבי עת בלשניים. הוא גם פיתח מערכות כתב עלפיות, כמו הסראטי והטנגוואר של פאנור. מספר טקסטים קטנים רבים פורסמו ב-Parma Eldalamberon ו-Vinyar Tengwar.\n\nלסיכום קצר: קווניה היא שפה מלאכותית מורכבת ובעלת רקע היסטורי פנימי עמוק בעולם של טולקין. היא שימשה לשירה, טקסים ולמחקר של טולקין ושל החוקרים אחריו, ובשל חוסרה שאבה קהל מעריצים שיצר מילים חדשות ונאו-קווניה.

קווניה היא שפה שהמציא ג'.ר.ר. טולקין לעולפי בספריו. (שפה = אוסף מילים שאנשים מדברים.)\n\n= היסטוריה חיצונית =\nטולקין התחיל להמציא את קווניה כבר במאה ה-20. הוא לקח רעיונות משפה בשם פינית וממשפות כמו לטינית. הוא שינה את השפה הרבה פעמים עד שהייתה מסודרת יותר.\n\n= היסטוריה פנימית =\nבעולמו של טולקין דיברו בעלי-מעמד עלפים בקווניה. חלק מהעלפים דיברו שפה אחרת שנקראת סינדרין. קווניה נשארה לעתים טקסית, כמו שפה רשמית.\n\n= טקסטים וכתיבה =\nהטקסט הארוך ביותר שקיים בקווניה הוא השיר "נמרייה". טולקין גם יצר אותיות מיוחדות לשפה. אחרי מותו של טולקין, מעריצים כתבו שירים וסיפורים בקווניה והמציאו מילים חדשות.\n\nלסיכום קצר: קווניה היא שפה יפה שמופיעה בשר הטבעות ובסיפורי טולקין. ילדים ומבוגרים אוהבים ללמוד מילים ושירים בה.