קול ג'אז

קוּל ג'אז (באנגלית: Cool Jazz) הוא סגנון ג'אז שהתפתח בסוף שנות הארבעים. הוא נוצר בחלקו אחרי הקלטות של מיילס דייוויס שהובילו לתקליט The Birth of the Cool, ומכאן השם.
הסגנון גדל במקביל ל"בִּי בּוֹפּ" (Bebop) בחוף המזרחי, שם בלט צ'ארלי פארקר. כמו בבי בופ, גם בקול ג'אז משנים את המלודיה על בסיס האקורדים (קבוצת תווים שמנגנים יחד). אבל הקול ג'אז פחות חד ואגרסיבי.
המוזיקה רגועה יותר וחסרה את העוצמה האינטנסיבית של הבי בופ. נגני קול ג'אז מדגישים איכות צליל, צליל נקי ורוגע, בעוד שנגני בי בופ מתמקדים ביכולת טכנית ובאלתור מהיר.
גם התיפוף שונה: מתופפים משתמשים לעתים במברשות תיפוף (מקלות דקים עם שערות) במקום במקלות רגילים. זה יוצר קצב רך ועדין ולא צלילים חדים.
הסגנון היה פופולרי מראשית שנות הארבעים ועד אמצע שנות החמישים. בין שעיצבו אותו בולטים הזכרתו של מיילס דייוויס וההקלטות שהובילו ל-The Birth of the Cool.

קוּל ג'אז (באנגלית: Cool Jazz) הופיע בסוף שנות הארבעים. השם קשור להקלטות של מיילס דייוויס שנקראו The Birth of the Cool.
המוזיקה רגועה ושקטה יותר מבי בופ. בי בופ (סגנון ג'אז מהיר) נשמע חזק ומהיר. בקול ג'אז מנגינות נשמעות פשוטות יותר אך מעניינות.
אקורדים (קבוצה של תווים שנוגנים יחד) משמשים לבניית המנגינות. במקומות רבים מתופפים משתמשים במברשות תיפוף. מברשות אלה הן מקלות דקים עם שערות, והן גורמות לצליל רך.
הסגנון היה פופולרי משנות הארבעים עד אמצע שנות החמישים.