קולמוס

קולמוס הוא כלי כתיבה עשוי קנה או נוצה. השם הגיע מיוונית (kalamos) ומשם ללשון חז"ל ולטינית. באנגלית מייחסים "reed pen" לכלי מקנה ו"quill" לנוצה.

קולמוסים קדומים הוכנו מקנה או במבוק. נמצאו דגמים כאלה במצרים מהמאה ה-4 לפנה"ס, כולל חודים עם חריץ לשחרור הדיו. הנוצה כקולמוס החלה להתפשט במערב בימי הביניים המוקדמים, סביב המאה ה-6 לספירה. הנוצתיים היו נוחים לכתיבה על קלף (קלף = עור מיובש של בהמה המשמש לכתיבה) וזמינים יותר באקלים הקר.

לפני שנעשה קולמוס מנוצה מרככים את הנוצה בהשריה בחומץ או במים רותחים. חותכים את הקצה כך שיווצר צינור חלול, ומשאירים קצה דק של כ-2 מ"מ. את הקצה מעצבים למלבני חד וחותכים חריץ דק. החריץ מאחסן את הדיו ומשחרר אותו לכיוון החוד בזמן הכתיבה. צורת החוד משתנה מעט בין מסורות כתיבה שונות.

קולמוסים מנוצות ציפורים גדולות משמשים כיום בקליגרפיה (אמנות כתיבה יפה). סופרי סת"ם (סת"ם = ספרי תורה, תפילין ומזוזות) ממשיכים להכין קולמוסים מקנה או מנוצה של עוף גדול, בדרך כלל תרנגול הודו או אווז. בנוסף קיימים קולמוסים ממתכות שונות, מפלסטיק ומחרסינה, הפופולריים בגלל העמידות והנוחות.

קולמוס הוא עט מיושן. הוא עשוי קנה או מנוצה.

לפני הרבה שנים כתבו במצרים עם קולמוס מקנה. זה קרה כבר במאה ה-4 לפני הספירה. במאה ה-6 נכתבו הרבה כתבים עם נוצות במערב.

כדי להכין קולמוס מנוצה מרככים אותה בחמוץ או במים חמים. חותכים את הקצה כך שיהיה חלול. משאירים קצה קטן וחותכים חריץ. החריץ שומר דיו ומשחרר אותו כשכותבים.

סופרי סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) עדיין משתמשים בקולמוס מקנה או מנוצה של עוף גדול. אמני כתיבה יפה, שנקראים קליגרפים (אומנים של כתיבה יפה), משתמשים לעתים בנוצות.

היום יש גם קולמוסים ממתכת, מפלסטיק ומחרסינה. הם עמידים וקלים לשימוש.