קולקטיביזציה

קוֹלֶקְטִיבִיזַצְיָה היא מעבר מחקלאות שבה לכל איכר יש משק פרטי, לחקלאות משותפת שבה עובדים וחולקים את התוצרת.
בברית המועצות תחת סטלין כפו קולקטיביזציה על האיכרים. הרעיון היה להחליף חוות קטנות ופרטיות בחוות גדולות מאורגנות בשם קולחוז וסובחוז, חוות שיתופיות שבהן עובדים יחד ומשתמשים בכלים מודרניים. המטרה הוצגה כיעילות וייצור מזון רב יותר.
בפועל זה הרס את מעמד האיכרים והוריד את רמת החיים בכפרים. רבים התנגדו והייתה דיכוי אלים. סטלין האשים את ה”קולאקים”, במקור איכרים עשירים, בהורדת הייצור. המילה הורחבה לכל מי שהתנגד, ורבים גורשו למחנות עבודה או נהרגו.
היסטוריונים רואים בקולקטיביזציה הכפויה סיבה לרעב המוני בשנים 1932, 1933, שנגמר במיליוני מתים, במיוחד באזור הוולגה התחתון ובאוקראינה (הולודומור). גם חצי מהמשק החי הושמד.
בישראל הרעיון יושם בקיבוץ ובמושב השיתופי. הקיבוץ, שבו עובדים וחולקים יחד, נחשב הצלחה במשך שנים. בסוף המאה ה-20 רבים מהקיבוצים חוו משבר כלכלי בשם "משבר הקיבוצים" והחלו בתהליכי הפרטה.

קולקטיביזציה פירושה שחוות קטנות הפכו לשיתופיות. איכרים עובדים יחד וחולקים את התוצרת.
סטלין הכריח איכרים לעבור לחוות גדולות. החוות הגדולות קראו להן קולחוזים, חוות שיתופיות. המטרה הייתה לייצר יותר אוכל.
הרבה איכרים לא הסכימו. רבים הוגלו למקומות רחוקים. היו שנים של רעב קשה ב־1932, 1933. בריגון הזה מתו מיליונים, במיוחד באוקראינה. גם חצי מהבעלי חיים הושמדו.
בישראל הרעיון התקיים בקיבוץ ובמושב שיתופי. בקיבוץ אנשים עובדים וחיים ביחד. במשך שנים זה נראה מוצלח. בסוף המאה ה־20 חלק מהקיבוצים נתקלו בבעיות כלכליות והחלו לעבור להפרטה.