קומדיית מצבים (סיטקום, קיצור של Situation Comedy) היא סוגת בידור שהחלה בתוכניות רדיו והפכה לסדרות טלוויזיה בדרך כלל קומיות.
מקור הסוגה הוא ברדיו. קומדיית המצבים הטלוויזיונית הראשונה ששודרה הייתה "מרי קיי וג'וני" (נובמבר 1947). "לוסי אהובתי" (I Love Lucy), משנת 1951, נחשבת לאחת המוקדמות שעדיין משודרות בסדרות חוזרות, הודות לכך שהוקלטה על סרט שהחזיק מעמד.
בסיטקומים יש בדרך-כלל דמויות קבועות הנכנסות לסיטואציות קומיות או אבסורדיות. פרקים עומדים בפני עצמם ולא תמיד מחוברים זה לזה. אורך פרק רגיל הוא כ-20, 30 דקות.
במהלך הפרק נשמעות בדיחות וקו דיאלוג חזק וקצר. לעיתים מופיעים דמויות אורח או עזרים קומיים. תכונה אופיינית היא "צחוק מוקלט", הקלטת צחוק שמוסיפים אחרי בדיחה כדי לעודד צחוק אצל הצופים.
קומדיות מצולמות בדרך-כלל באולפן על מספר סטים מרכזיים. זה חוסך כסף ומקל על צילומים. סצנות חוץ רבות מצולמות אף הן באמצעים שמחקים חוץ. בעבר השתמשו בצילום במצלמות רבות בו‑זמנית; השיטה הזו פחתה עם השנים.
דמויות בסיטקום לרוב "שטוחות", כלומר מוגדרות על ידי כמה תכונות בולטות. סטריאוטיפים חוזרים מסייעים ליצירת הבדיחות. יש ארכיטיפים שחוזרים בסדרות רבות.
לרוב יש "נקודת מוצא" קבועה, מצב התחלתי שחוזר. במהלך הפרק מתרחש מאורע שמערער את המצב הזה, ובסיום חוזרים לרוב לנקודת המוצא. לפעמים השינוי נשאר ויש לכך השפעה בפרקים הבאים. דוגמה מוקלטת לכך מופיעה בסדרה "משפחת סימפסון".
רוב הסיטקומים נכתבים בצוות תסריטאים. התסריטאי הראשי בוחר את נושא הפרק, וכחברים משלימים בדיחות ודיאלוגים בישיבה בה קוראים את מה שכתבו. לעתים יש תסריטאי יחיד. סטנד‑אפיסטים, קומיקאים שמופיעים לבד על במה, לעיתים עוברים לכתיבה ולמשחק בסדרות שלהם. דוגמאות בולטות הן "סיינפלד" ו"אלן".
הקומדיה הישראלית הראשונה מסוג זה הייתה "קרובים קרובים". עד אפריל 2020, "הפיג'מות" החזיקה בשיא מספר הפרקים (223). שיא זה נשבר ב-1 במאי 2020 על ידי "סברי מרנן".
קומדיית מצבים, או סיטקום, היא תוכנית טלוויזיה קומית. סיטקום הוא קיצור של "קומדיית מצבים".
הסוגה נולדה ברדיו. הטלוויזיה התחילה לשדר סיטקומים אחרי מלחמת העולם השנייה. אחת התוכניות הראשונות היא "מרי קיי וג'וני" (1947). "לוסי אהובתי" משנת 1951 משודרת גם היום בחלק מהערוצים.
בסיטקומ יש דמויות חוזרות שפוגשות בעיות מצחיקות. פרק אחד בדרך כלל נמשך כ-20, 30 דקות. אחרי בדיחה לעתים שומעים "צחוק מוקלט", זהו קול צחוק שהוסיפו אחרי הבדיחה.
סיטקומים מצולמים בדרך כלל באולפן על כמה סטים קבועים. זה חוסך כסף ועוזר לצלם מהר.
הדמויות פשוטות ונקל לזהות אותן לפי תכונה מרכזית. זה עוזר להמציא בדיחות מהאופי שלהן.
בכל פרק יש מצב התחלתי קבוע. משהו משתבש בפרק. בסוף בדרך כלל חוזרים למצב ההתחלתי.
את רוב הפרקים כותבים צוות של כותבים. לפעמים קומיקאי (אדם שעושה סטנד-אפ, הופעה קומית של אדם אחד) יוצר ותפקד בסדרה משלו.
הסיטקום הראשון בארץ היה "קרובים קרובים". הסדרה "הפיג'מות" הוציאה עד אפריל 2020 את המספר הרב ביותר של פרקים (223). ב-1 במאי 2020 שברה את השיא סדרה אחרת, "סברי מרנן".
תגובות גולשים