קומולונימבוס

קומולונימבוס (Cumulonimbus), בשפה עילמית: ענן סופת רעמים או "עב חשרה", הוא ענן משקעים ערמתי שנוצר באטמוספירה לא יציבה. השם מורכב מהמילה קומולוס (ערמה) ונימבוס (משקעים). בסיס הענן נמוך והוא יכול להגיע עד גבול הטרופוספירה, הטרופופאוזה, שהוא הגבול בין השכבה הנמוכה של האטמוספירה לזו שמעליה. באזור זה יש לעיתים אינוורסיה, שכבה יציבה שמונעת המשך עלייה אנכית של הענן.

קומולונימבוס מלווה בתופעות חזקות: גשם, ברד, שלג, ברקים, רעמים ובמקרים קיצוניים טורנדו. מבנה הענן כולל בסיס, זרמי אוויר עולה ויורד (זרם עולה = אוויר שעולה; זרם יורד = אוויר שיורד), פסגה בצורה של סדן או כיפה, וכיפה עליונה כאשר הענן חודר מעט לסטרטוספירה.

בדרך כלל בסיס הקומולונימבוס נמצא בגבהים נמוכים עד בינוניים, בערך 200 מ' עד 4,000 מ'. הפסגות מגיעות בדרך כלל עד כ-6,000 מ', אך בפעמים קיצוניות יכולות להגיע גם עד 23,000 מ'. פסגה שטוחה דמוית סדן נוצרת כששכבת הטרופופאוזה או רוחות עליונות חוסמות את ההתקדמות האנכית, ואז הענן מתפשט לרוחב.

קומולונימבוס מתפתח כשהזנה של אוויר רטוב וזרמים עולים מחזיקים אותו. כשהענן מספיק מפותח, הוא מתחיל לשחרר משקעים. המשקעים עצמם יוצרים זרמים יורדים. אם הזרם העולה פוחת, הזרם היורד עלול "למוטט" את הענן ולהוציא אותו מפעולה. קומולונימבוס נוצר לרוב מתוך קומולוס דחוס מפותח (cumulus congestus), ועם גדילה אנכית גדולה יותר עוצמת הסופות עולה.

קומולונימבוס קירח (Cumulonimbus calvus) - בעל פסגה תפוחה, דומה לקומולוס דחוס.
קומולונימבוס שעיר (Cumulonimbus capillatus) - פסגה סיבית, מזכירה ענני צירוס.

ענן כזה יכול להופיע כתא בודד, כאוסף עננים או לאורך חזית קרה. טיסה בתוך קומולונימבוס מסוכנת בגלל ברד גדול וזרמים אנכיים חזקים. ענן כזה מסומן בקיצור Cb.

תא-על (Supercell) הוא קומולונימבוס מיוחד שבו הזרמים העולים והיורדים מופרדים. פירוק זה מאפשר לזרם העולה להישאר חזק, ולקומולונימבוס להחזיק מעמד זמן רב. נדרש גם גזירת רוח חזקה בין השכבות (שינוי בכיוון ומהירות הרוח עם הגובה). תאי על נפוצים במישורים רחבים, כמו בארצות הברית, ומלווים ברוחות חזקות, ברד וכמעט תמיד בסיכון לטורנדו.

באזורינו קומולונימבוסים עבים יותר בסתיו מאשר בחורף. בסתיו הטרופוספירה עבה יותר מעל המזרח התיכון, וזה מאפשר עננים גבוהים ועבים יותר. באזור קו המשווה האטמוספירה עבה יותר, ולכן העננים שם נוטים להיות עבים יותר מאשר בקרבת הקטבים. בקיץ ובסתיו התנאים באוויר משפיעים על עובי הענן ועל הסיכוי להתפתחות סופות חזקות.

קומולונימבוס הוא ענן סופה גדול. קוראים לו גם "ענן סופת רעמים". שם באנגלית: Cumulonimbus.

הענן הזה מתחיל נמוך ומתנפח כלפי מעלה. הפסגה שלו יכולה להסתדר בצורת פטרייה או סדן. הטרופופאוזה היא הגבול בין שכבות האוויר, והיא עוצרת את הענן לפעמים.

מה קורה כשהוא מופיע? יורד גשם, ברד, לפעמים שלג. יש גם ברקים ורעמים. לפעמים אפילו טורנדו קטן יכול להיווצר. כשיש זרמים חזקים של אוויר העולה, הענן גדל יותר.

יש שני סוגים פשוטים לזיהוי: קירח, עם פסגה תפוחה, ושיעיר, עם פסגה דמוית שערות סיביות.

תא-על הוא ענן קומולונימבוס חזק במיוחד. שם זה אומר שהזרמים העולים והיורדים בו מופרדים. זה גורם לסופה להחזיק מעמד זמן רב. תאי על יכולים להביא ברד גדול, גשם חזק ורוחות חזקות.

בקיץ ובסתיו באזורנו העננים יכולים להיות עבים יותר. כשהאוויר מעלינו עבה, העננים יכולים לגדול עוד יותר ולהיות עזים.