קונאקרי

קונאקרי היא בירת גינאה ועל חוף האוקייני האטלנטי. אוכלוסייתה הייתה 1,660,973 תושבים בשנת 2014. זו עיר נמל, ונחשבת לאחת הערים הבירתיות הגשומות בעולם עם כ-4,800 מ"מ גשם בשנה (במדידות אחרות מוזכר גם מספר של כ-3,800 מ"מ).

העיר נוסדה ב-1887, אחרי שבריטניה החכירה את האזור לצרפת. בתחילת הדרך היו באזור שני כפרים קטנים עם סביב 500 תושבים. ב-1904 קונאקרי הפכה לבירת גינאה הצרפתית, ונבנתה רכבת שהרחיבה את הסחר, במיוחד ייצוא אגוזי אדמה דרך קאנקאן.

אחרי העצמאות גדלה האוכלוסייה במהירות: מ-50,000 תושבים ב-1958 ל-600,000 ב-1980, ועד למיליוני תושבים בעשורים הבאים. לגודלה הקטן של העיר ולמיקומה על אי היו גם יתרונות וגם בעיות, במיוחד אחרי תקופת הקולוניאליזם.

בשנות ה-70 נערך ניסיון פלישה פורטוגלי גדול (מבצע "ים ירוק") שמטרתו הייתה לפגוע בבסיסים של משוריינים, אך המטרה לא הושגה במלואה. בתקופת שלטונו של סקו טורה פעל במחנה בוירו מחנה ריכוז.

ב-2009 פרצו מהומות גדולות, ובמהלכן נהרגו עשרות בני אדם לפי דיווחי ארגוני זכויות אדם, כשכוחות פתחו באש לעבר מפגינים.

מאז 1991 חולקה העיר לחמש קהילות עירוניות, שכל אחת עומד בראשותה ראש עיר. חמש הקהילות הללו מרכיבות את אזור קונאקרי, אחד משמונה אזורי המדינה, וראש האזור הוא מושל. האזור מוערך בכ-2 מיליון תושבים, והוא מהווה כמעט רבע מאוכלוסיית גינאה.

קונאקרי היא המרכז הכלכלי והמנהלי של גינאה. הכלכלה מתבססת על הפעילות בנמל, ועל ייצוא של אלומיניום ובננות.

מאז תחילת שנות ה-2000 סבלו התושבים מהפסקות חשמל ומניתוק מים תכופים. הממשלה נימקה זאת בבצורת ובמכונות ישנות; מבקריה האשימו בניהול לקוי, בשחיתות ובהתפרקות שותפויות זרות. ב-2007 רוב העיר לא הייתה מוארת בלילה בגלל מחסור בתאורה ציבורית.

מחסור בחשמל ובמים עורר כעס שבא לידי ביטוי בשביתות ובמחאות פוליטיות. בתחילת 2007 התקיימה שביתה כללית חריפה, שבה התעמתו צבא ומפגינים והיו מקרי מוות רבים.

בעיר נמצאים המוזיאון הלאומי של גינאה, המסגד הגדול של קונאקרי, גנים בוטניים בולטים ובניין הפרלמנט.

קונאקרי היא מרכז אקדמי: יש בה את אוניברסיטת קונאקרי ואת המכון הפוליטכני של העיר.

לפי שיטת קפן לסיווג אקלים (שיטה שממיינת אזורים לפי טמפרטורות ומשקעים), לקונאקרי אקלים מונסון טרופי. משמעות הדבר היא שיש עונה רטובה ועונה יבשה. העונה היבשה נמשכת בדרך כלל מדצמבר עד אפריל בשל רוחות יבשות.

בעונה הרטובה יורד מבול גשמים בחודשים יולי, אוגוסט, כשכל חודש יכול לקבל יותר מ-1,100 מ"מ גשם. לכן יש ערים ברשימות שונות עם ממוצעי משקעים שונים, אך ברור שקונאקרי היא עיר מאוד גשומה.

קונאקרי היא עיר הבירה של גינאה. היא יושבת על חוף האוקייני האטלנטי. יש בה נמל, מקום שבו אוניות עוגנות ומעמיסות סחורות. בשנת 2014 גרו שם כ-1.66 מיליון אנשים.

העיר נבנתה ב-1887 אחרי שצרפת קיבלה את המקום. בתחילה היו שם שני כפרים קטנים. ב-1904 היא הפכה לבירה. הרכבות שסללו לקישרו את העיר לערים אחרות והביאו סחורות החוצה.

לאחר שהמדינה קיבלה עצמאות גדלה העיר מהר מאוד. בשנות ה-70 הייתה התקפה בינלאומית על העיר. בתקופות שונות היו גם אי־שקט ומחאות.

העיר מחולקת לחמש חלקים עירוניים. כל חלק מנהל עניינים מקומיים. יחד הם מרכיבים את אזור קונאקרי.

העיר משגשגת בגלל הנמל. סחורות חשובות שיוצאות משם הן אלומיניום ובננות.

לפעמים יש הפסקות חשמל ומים בעיר. זה הפך לבעיה מאז תחילת שנות האלפיים. תושבים יצאו להפגין ולדרוש שיפור בתנאים.

יש בעיר מוזיאון לאומי, מסגד גדול, גנים בוטניים ופרלמנט.

בעיר נמצאים אוניברסיטה ומכון פוליטכני ללימודים גבוהים.

בקונאקרי יש עונה רטובה ועונה יבשה. זה נקרא אקלים מונסון טרופי. מונסון זו רוח שיכולה להביא הרבה גשם. בקיץ יורדים גשמים כבדים, ולעיתים כמות הגשם השנתית היא מאוד גדולה.