קונסטנטין איפסילנטי

קונסטנטין איפסילנטי (בערך 1760, 1816) היה נסיך פאנאריוטי; כלומר בן משפחה יוונית שעבדה בשירות השלטון העות'מאני. הוא שלט במולדובה בשנים 1799, 1801 ובקצרה ב-1806. כמו כן הוא שלט בוולאכיה בין 1802 ל-1807, בקדנציות עם הפסקות. הוא היה בנו של אלכסנדר וודה איפסילנטי ואביו של אלכסנדר איפסילנטי, מנהיג החבורה היוונית הפיליקי אטריה.

איפסילנטי התחיל כדרגומן, מתורגמן דיפלומטי, עובד שפירש ופעל מול השלטון העות'מאני. בתפקיד זה יצר קשרים עם נציגים רוסים ואנגלים. בעזרת קשרים אלה הגיע לשלטון במולדובה ב-1799. מדיניותו הפרו-רוסית הובילה להדחתו ב-1801 וחזרתו לקונסטנטינופול.

בשנים שלאחר מכן נקשר בתנועות לשחרור יוון. כשהוא נחשד במעורבות, נמלט לווינה. בסופו של דבר חומנח על ידי הסולטאן וחזר לשלטון בוולאכיה. ב-1806 חזר לבוקרשט כראש כוח רוסי של כ-20,000 חיילים בניסיון לחדש את המאבק היווני. הוא נעזר במנוק מרזאיאן, סוחר ארמני שנאמן גם לטורקים וגם לרוסים.

תוכניותיו נפגעו בעקבות חוזה טילזיט. הוא חזר לרוסיה ונפטר בקייב. בתחילת המאה ה-19 הגן על יהדות בוקרשט מפני עלילת דם.

קונסטנטין איפסילנטי (סביב 1760, 1816) היה נסיך ממשפחה יוונית שעבדה אצל העות'מאנים. הוא הנהיג את מולדובה סביב 1800 ואת ולאכיה סביב אותה תקופה.

הוא התחיל כדרגומן. דרגומן זהו מתורגמן שמתרגם ומסדר עניינים בין מנהיגים. בעבודתו הכיר אנשי רוסיה ואנגליה. הם עזרו לו לקבל כוח.

איפסילנטי רצה גם לעזור לשחרור יוון. פעם נמלט, ופעם חזר בראש חיילים רוסים. התוכניות שלו נפסקו אחרי הסכמים מדיניים. הוא חזר לרוסיה ונפטר בקייב.

בתחילת המאה ה-19 הוא גם הגן על יהודי בוקרשט מפני האשמות קשות.