קונפוציאניזם

קונפוציאניזם (בסינית: 儒學), "אסכולת המלומדים", הוא מערכת ערכים ופילוסופיה שמקורה בכתבי קונפוציוס. במשך מאות שנים הוא השפיע מאוד על סין והיה דת המדינה עד המאה ה-20. יחד עם הבודהיזם והדאואיזם, הקונפוציאניזם הוא אחד העמודים המרכזיים של התרבות הסינית.

קונפוציוס חי במאה ה-5 לפנה"ס. תלמידיו תיעדו את אמרותיו בקובץ שנקרא לון-יו (המאמרות). תורתו התפשטה בסין: בתחילה כהגות אתית, ובהמשך, בתקופת שושלת האן, נוספו לה אלמנטים מטאפיזיים וקוסמולוגיים. כך הקונפוציאניזם התחזק גם כדת רשמית.

מאוחר יותר הופיעה וריאציה שנקראת נאו-קונפוציאניזם. היא נוצרה כתגובה להשפעות בודהיסטיות ודאואיסטיות. מתנגדים ניסו לנקות את הקונפוציאניזם מהרכיבים המיסטיים. בין ההוגים הראשונים של הזרם היו האן יו ולי אאו. הזרם המשיך להשפיע בסין, בקוריאה וביפן.

הקונפוציאניזם הגיע גם למערב דרך מתרגמים כמו מטאו ריצ'י. הפילוסופים האירופיים, למשל לייבניץ, הושפעו ממנו. במאה ה-20 ניסו קבוצות פוליטיות בסין לשלב רעיונות קונפוציאניסטיים בתוכניות לאומיות, אך לאחר עליית הקומוניסטים הקונפוציאניזם איבד את מעמד דת המדינה. למרות זאת, רעיונותיו עדיין משפיעים על התנהגות וחינוך בסין ובמזרח הרחוק.

קונפוציוס דיבר על האדם האידיאלי, "ג'ונזי", אדם מוסרי, חכם ונאמן. בין העקרונות המרכזיים:
- רן (仁): חמלה והומניות. רן הוא מצפון פנימי שמנחה להתייחס טוב לאחרים.
- לי (礼): טקסים והתנהגות נורמטיבית, כלומר נימוסים, מנהגים וכללי התנהגות שמחזיקים חברה יחד.
- סיאו (孝): כיבוד הורים ונאמנות למשפחה. זה כולל גם נאמנות לשליטים והדדיות ביחסים.
הקונפוציאניזם שם דגש על תפקידים חברתיים: כל אחד צריך למלא את תפקידו כפי שצריך, וכך תיווצר הרמוניה.

קונפוציוס הדגיש שחשוב לקרוא לדברים בשמם הנכון. "תיקון שמות" פירושו שכל אחד יתנהג בהתאם לתפקידו ומעמדו.

לפי קונפוציוס, שליט חייב להיות מוסרי ולחיות לפי ה'רן' ו'הלי'. שליט שלא פועל כך מאבד את "מנדט השמיים", הזכות לשלטון, והאזרחים רשאים לא לציית לו.

יש ויכוח האם הקונפוציאניזם דת או פילוסופיה. מצד אחד יש בו טקסים וספרים שמכתיבים מנהגים. מצד שני הוא לא שם דגש על אלים. ההגדרה תלויה בהגדרה של "דת". רבים רואים בו בעיקר מערכת אתית וחברתית.

קונפוציאניזם (בסינית: 儒學) היא דרך לחשוב ולהתנהג שמקורה בקונפוציוס. הרעיונות האלה שימשו הרבה אנשים בסין במשך שנים רבות.

קונפוציוס חי בערך במאה ה-5 לפני הספירה. תלמידיו כתבו את דבריו בספר שנקרא לון-יו. לאורך הדורות רעיונותיו השפיעו על חברות בסין ובמדינות שכנות.

מאוחר יותר הופיע סוג חדש שמכונה נאו-קונפוציאניזם. זו גרסה שעוסקת בעיקר במוסר ובחברה.

- רן (仁): אומר להתייחס לאחרים בחמלה, להיות אדיב.
- לי (礼): טקסים ונימוסים, איך להתנהג ביחס לאחרים.
- סיאו (孝): כיבוד הורים ודאגה למשפחה.
קונפוציאניזם אומר שכל אחד צריך למלא את תפקידו בחברה. כך כולם יחיו בהרמוניה.

חשוב לדבר נכון ולכנות דברים בשמם. זה עוזר למנוע בלבול ולהבין מה נכון.

קונפוציוס חשב שמנהיג טוב צריך להיות מוסרי וחומל. מנהיג שלא כזה מאבד את זכותו להנהיג.

יש אנשים שרואים בקונפוציאניזם דת בגלל הטקסים. אחרים רואים בו דרך חיים מוסרית. הבחירה איך לקרוא לזה תלויה בהגדרה.