קורוס

קורוס (ביוונית עתיקה: κοῦρος) הם פסלים של גברים ונערים שיצרו ביוון הארכאית בין 650 ל-500 לפנה"ס. החוקרים סבורים שהם שימשו כמנחות לאל אפולו. לעתים מאפיינים אותם גם כנציגים של נפטרים או מנצחים בתחרויות אתלטיות.

המילה "קורוס" שימשה כבר בהומרוס לתיאור חיילים צעירים. מאז המאה החמישית לפנה"ס המשמעות התרחבה לנערים מתבגרים או גברים חסרי זקן, וממאות סוף המאה ה-19 המילה שימשה לתיאור קבוצת הפסלים הזו.

עיצוב הקורוסים הושפע במידה ניכרת מפיסול מצרי. מאפיינים מצריים בולטים הם דמות חזיתית, רגל שמאל מושטת קדימה והבעה קפואה. המצרים עבדו בשיטת גריד (רשת) למדידת הגוף; היוונים החליפו זאת במדידת פרופורציות והתמקדות ביצירת דמות תלת־ממדית ועבודה מכל הצדדים. השינוי כולל גם מעבר לחומר רך יותר לפיסול, כמו שיש.

למרות ההשפעה המצרית היו גם מקורות מקומיים קדומים. רוב הפיסול הקדום נבע מעבודה בעץ והשתמר מעט ממנו. דוגמה מוקדמת ששרדתה היא "Palaikastro Kouros" מכרתים, פסל משולב שנהב ועץ, בעמידה עם רגל קדמית.

ההשפעה המצרית הלכה והצטמצמה כשהאמנים חיפשו ייצוג טבעי יותר של הגוף. דוגמה מוקדמת להשפעה המצרית היא "קורוס מאטיקה" במוזיאון המטרופוליטן, שנחלק לגריד של 21 ריבועים ונראה לא פרופורציוני. ב"קורוס מסוניון" ניכרת גם היא הבעה קפואה ושיער בסגנון מצרי.

בפסל "קורוס קרויסוס" נראים כבר מאפיינים טבעיים יותר: עיצוב עיניים, אוזניים טבעיות ו"חיוך ארכאי", הבעה דמוית חיוך אופיינית לתקופה הארכאית. זוג הפסלים "קליאוביס וביטון" מראה עדיין מבנה מרובע וחריטות להבלטת שרירים ולא פיסול נפחי.

בסופו של דבר הגיע השינוי לשיא ב"קורוס קריטיאס" (Kritios Boy). שם רואים הטיה קלה של הראש ויחס חלקי גוף הרמוני יותר. ההטיה הזו נחשבת לשבירת חוקי הפיסול הארכאיים ולצעד חשוב בדרך לאמנות הקלאסית של המאה החמישית. בנוסף, פסלים ארכאיים צוירו לעתים בצבעים והשתמשו בשיבוץ עיניים מחומר נוסף כדי להחיות את הדמות.

קורוס הם פסלים של נערים או גברים צעירים. הם נוצרו ביוון העתיקה בין 650 ל-500 לפני הספירה. פעמים רבות שמו אותם במקדשים כמנחה לאל אפולו.

השם "קורוס" שימש לתאר צעירים כבר בימי הומרוס. עם השנים המילה חזרה לתאר את הפסלים האלה.

הסגנון הושפע מפיסול מצרי. פיסול מצרי (דרך עבודה של מצרים) הראה דמויות עומדות מלפנים. בדומה לכך הקורוסים עומדים, רגל שמאל קדימה ופנים קפואות. היוונים שינו דבר אחד חשוב: הם רצו שהפסלים ייראו חיים יותר. לכן עבדו מכל הצדדים ונסו לשפר פרופורציות של הגוף. הם החלו לעבוד הרבה על שיש, חומר רך יותר לפיסול.

היו גם פסלים ישנים מעץ, כמו ה"Palaikastro Kouros" מכרתים. פסל זה קטן ומורכב מעץ וחלקי שנהב.

בפסל בשם "Kroisos" רואים כבר תכונות טבעיות יותר. ב"Kritios Boy" רואים שינוי בולט: הראש נטה מעט והדמות נראית יותר אמיתית. זה היה צעד חשוב לקראת הפסלים של יוון הקלאסית.